Shoftim (שופטים) - Giudici 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה	1 Les Israélites avaient fait ce serment à Mispa: “Personne d’entre nous ne donnera sa fille comme femme à quelqu’un de Benjamin.”
2 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול	2 Ils se réunirent à Béthel et restèrent devant Dieu jusqu’au soir avec des cris et de grandes lamentations. Ils disaient:
3 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד	3 “Yahvé, notre Dieu, qu’est-il donc arrivé en Israël! Une tribu est manquante aujourd’hui!
4 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים	4 Le lendemain le peuple se leva de bon matin; ils construisirent un autel et offrirent des holocaustes et des sacrifices de communion.”
5 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת	5 Puis les Israélites dirent: “Parmi toutes les tribus d’Israël, y en a-t-il une qui ne soit pas venue à l’assemblée devant Yahvé?” Car on avait fait un serment solennel: Si quelqu’un ne monte pas à Mispa devant Yahvé, il sera mis à mort.
6 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל	6 Les Israélites étaient fort affligés pour Benjamin leur frère, ils se disaient: “Aujourd’hui une tribu a été retranchée d’Israël.
7 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים	7 Que pouvons-nous faire pour que ceux d’entre eux qui restent aient des femmes, puisque nous avons juré devant Yahvé de ne pas leur donner nos filles en mariage?”
8 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל	8 C’est alors qu’ils demandèrent: “Y en a-t-il une parmi toutes les tribus d’Israël, qui ne soit pas montée vers Yahvé à Mispa?” Ils virent que personne de Yabech en Galaad n’était venu à l’assemblée.
9 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד	9 En effet, on avait recensé toute la population et il n’y avait là personne de Yabech en Galaad.
10 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף	10 La communauté envoya là-bas 12 000 hommes, tous des gens solides, avec cet ordre: “Allez! Vous passerez au fil de l’épée les habitants de Yabech en Galaad ainsi que les femmes et les petits enfants:
11 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו	11 tout mâle et toute femme qui a eu des relations avec un homme sera voué à l’anathème, mais vous laisserez en vie celles qui sont vierges.” Ils firent ainsi.
12 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען	12 Ils trouvèrent dans la population de Yabech en Galaad 400 filles qui n’avaient pas eu de relations avec un homme, et ils les ramenèrent au camp établi à Silo, au pays de Canaan.
13 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום	13 Alors la communauté envoya prévenir les gens de Benjamin qui étaient au Rocher-de-Rimon et l’on fit la paix.
14 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן	14 Les Benjaminites revinrent donc et on leur donna les femmes de Yabech de Galaad qu’on avait laissées en vie. Mais il n’y en avait pas assez pour eux.
15 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל	15 De nouveau le peuple fut pris de pitié pour Benjamin, car Yahvé avait fait une brèche parmi les tribus d’Israël.
16 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה	16 Les anciens de la communauté dirent: “Que pouvons-nous faire pour ceux qui restent, pour qu’ils aient des femmes, puisque les femmes de Benjamin ont été massacrées?”
17 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל	17 Ils décidèrent ceci: “Les survivants garderont toute la terre qui appartient à Benjamin, de façon qu’aucune tribu ne soit retranchée d’Israël.
18 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן	18 Cependant nous ne pouvons pas leur donner nos filles en mariage, puisque les Israélites ont fait ce serment: ‘Maudit soit celui qui donnera sa fille à Benjamin.’ ”
19 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה	19 Alors ils pensèrent: “C’est bientôt la fête de Yahvé, celle qui a lieu chaque année à Silo. (Silo est au nord de Béthel, à l’est de la route qui va de Béthel à Sichem et au sud de Lébona)”
20 ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים	20 Et ils firent cette proposition aux Benjaminites: “Allez vous cacher dans les vignes.
21 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן	21 Lorsque vous verrez les filles de Silo sortir pour danser en chœurs, vous sortirez des vignes, vous enlèverez chacun une des filles de Silo et vous regagnerez le pays de Benjamin.
22 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו	22 Si jamais leurs pères ou leurs frères viennent se plaindre à nous, nous leur dirons: “Laissez-les donc tranquilles, vous voyez bien que nous n’avons pu prendre une femme pour chacun d’eux au cours de la guerre. Ce n’est pas vous qui les leur avez données, donc vous n’avez pas été infidèles à votre serment.”
23 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם	23 Les Benjaminites firent comme on leur disait pour prendre le nombre de femmes qui correspondait au leur. Ils les enlevèrent parmi celles qui étaient venues danser. Puis ils repartirent et retournèrent sur leurs terres. Là ils rebâtirent les villes et s’y installèrent.
24 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו	24 À ce moment-là les Israélites quittèrent les lieux et s’en allèrent, chacun dans sa tribu et son propre clan, sur leurs propres terres.
25 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה	25 En ce temps-là il n’y avait pas de roi en Israël et chacun faisait ce qui lui plaisait.