Shoftim (שופטים) - Giudici 11

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח	1 Jephté, le Galaadite, était un vaillant guerrier. Il était fils d'une prostituée. Et c'est Galaad qui avaitengendré Jephté.
2 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה	2 Mais la femme de Galaad lui enfanta aussi des fils, et les fils de cette femme, ayant grandi,chassèrent Jephté en lui disant: "Tu n'auras pas de part à l'héritage de notre père, car tu es le fils d'une femmeétrangère."
3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו	3 Jephté s'enfuit loin de ses frères et s'établit dans le pays de Tob. Il se forma autour de lui une bandede gens de rien qui faisaient campagne avec lui.
4 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל	4 Or, à quelque temps de là, les Ammonites s'en vinrent combattre Israël.
5 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב	5 Et lorsque les Ammonites eurent attaqué Israël, les anciens de Galaad allèrent chercher Jephté aupays de Tob.
6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון	6 "Viens, lui dirent-ils, sois notre commandant, afin que nous combattions les Ammonites."
7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם	7 Mais Jephté répondit aux anciens de Galaad: "N'est-ce pas vous qui m'avez pris en haine et chassé dela maison de mon père? Pourquoi venez-vous à moi, maintenant que vous êtes dans la détresse?"
8 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד	8 Les anciens de Galaad répliquèrent à Jephté: "C'est pour cela que maintenant nous sommes revenus àtoi. Viens avec nous, tu combattras les Ammonites et tu seras notre chef, celui de tous les habitants de Galaad."
9 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש	9 Jephté répondit aux anciens de Galaad: "Si vous me faites revenir pour combattre les Ammonites etque Yahvé les livre à ma merci, alors je serai votre chef" --
10 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה	10 "Que Yahvé soit témoin entre nous, répondirent à Jephté les anciens de Galaad, si nous ne faisonspas comme tu l'as dit!"
11 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה	11 Jephté partit donc avec les anciens de Galaad. Le peuple le mit à sa tête comme chef etcommandant; et Jephté répéta toutes ses conditions à Miçpa, en présence de Yahvé.
12 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי	12 Jephté envoya des messagers au roi des Ammonites pour lui dire: "Qu'y a-t-il donc entre toi et moipour que tu sois venu faire la guerre à mon pays?"
13 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום	13 Le roi des Ammonites répondit aux messagers de Jephté: "C'est parce qu'Israël, au temps où ilmontait d'Egypte, s'est emparé de mon pays, depuis l'Arnon jusqu'au Yabboq et au Jourdain. Rends-lemaintenant de bon gré!"
14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון	14 Jephté envoya de nouveau des messagers au roi des Ammonites,
15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון	15 et il lui dit: "Ainsi parle Jephté. Israël ne s'est emparé ni du pays de Moab, ni de celui desAmmonites.
16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה	16 Quand il est monté d'Egypte, Israël a marché dans le désert jusqu'à la mer des Roseaux et il estparvenu à Cadès.
17 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש	17 Alors Israël a envoyé des messagers au roi d'Edom pour lui dire: Laisse-moi, je te prie, traverser tonpays! mais le roi d'Edom ne voulut rien entendre. Il en envoya aussi au roi de Moab, qui refusa, et Israëldemeura à Cadès,
18 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב	18 puis, s'avançant dans le désert, il contourna le pays d'Edom et celui de Moab et parvint à l'orient dupays de Moab. Le peuple campa au-delà de l'Arnon, et il n'entra pas dans le territoire de Moab, car l'Arnon est lafrontière de Moab.
19 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי	19 Israël envoya ensuite des messagers à Sihôn, roi des Amorites, qui régnait à Heshbôn, et Israël luifit dire: Laisse-moi, je te prie, traverser ton pays jusqu'à ma destination.
20 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל	20 Mais Sihôn refusa à Israël le passage sur son territoire, il rassembla toute son armée, qui campa àYahaç, et il engagea le combat contre Israël.
21 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא	21 Yahvé, Dieu d'Israël, livra Sihôn et toute son armée aux mains d'Israël qui les défit, et Israël pritpossession de tout le pays des Amorites qui habitaient cette contrée.
22 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן	22 Il fut ainsi en possession de tout le pays des Amorites, depuis l'Arnon jusqu'au Yabboq et depuis ledésert jusqu'au Jourdain.
23 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו	23 Et maintenant que Yahvé, Dieu d'Israël, a dépossédé les Amorites devant son peuple Israël, toi, tunous déposséderais?
24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש	24 Est-ce que tu ne possèdes pas tout ce que Kemosh, ton dieu, a mis en ta possession? De même toutce que Yahvé, notre Dieu, a enlevé à ses possesseurs, nous le possédons!
25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם	25 Vaudrais-tu donc mieux que Balaq, fils de Cippor, roi de Moab? Est-il entré en contestation avecIsraël? Lui a-t-il fait la guerre?
26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא	26 Quand Israël s'est établi à Heshbôn et dans ses dépendances, à Aroër et dans ses dépendances, ainsique dans toutes les villes qui sont sur les rives de l'Arnon (300 ans), pourquoi ne les avez-vous pas reprises à cemoment-là?
27 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון	27 Pour moi, je n'ai pas péché contre toi, mais toi, tu agis mal envers moi en me faisant la guerre. QueYahvé, le Juge, juge aujourd'hui entre les enfants d'Israël et le roi des Ammonites."
28 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו	28 Mais le roi des Ammonites n'écouta pas les paroles que Jephté lui avait fait transmettre.
29 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון	29 L'esprit de Yahvé fut sur Jephté, qui parcourut Galaad et Manassé, passa par Miçpé de Galaad et, deMiçpé de Galaad, passa chez les Ammonites.
30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי	30 Et Jephté fit un voeu à Yahvé: "Si tu livres entre mes mains les Ammonites,
31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה	31 celui qui sortira le premier des portes de ma maison pour venir à ma rencontre quand je reviendraivainqueur du combat contre les Ammonites, celui-là appartiendra à Yahvé, et je l'offrirai en holocauste."
32 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו	32 Jephté passa chez les Ammonites pour les attaquer et Yahvé les livra entre ses mains.
33 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל	33 Il les battit depuis Aroër jusque vers Minnit (vingt villes), et jusqu'à Abel-Keramim. Ce fut une trèsgrande défaite; et les Ammonites furent abaissés devant les Israélites.
34 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת	34 Lorsque Jephté revint à Miçpé, à sa maison, voici que sa fille sortit à sa rencontre en dansant au sondes tambourins. C'était son unique enfant. En dehors d'elle il n'avait ni fils, ni fille.
35 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב	35 Dès qu'il l'eut aperçue, il déchira ses vêtements et s'écria: "Ah! ma fille, vraiment tu m'accables! Tues de ceux qui font mon malheur! Je me suis engagé, moi, devant Yahvé, et ne puis revenir en arrière."
36 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון	36 Elle lui répondit: "Mon père, tu t'es engagé envers Yahvé, traite-moi selon l'engagement que tu aspris, puisque Yahvé t'a accordé de te venger de tes ennemis, les Ammonites."
37 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי	37 Puis elle dit à son père: "Que ceci me soit accordé! Laisse-moi libre pendant deux mois. Je m'en iraierrer sur les montagnes et, avec mes compagnes, je pleurerai sur ma virginité" --
38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים	38 "Va", lui dit-il, et il la laissa partir pour deux mois. Elle s'en alla donc, elle et ses compagnes, et ellepleura sa virginité sur les montagnes.
39 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל	39 Les deux mois écoulés, elle revint vers son père et il accomplit sur elle le voeu qu'il avait prononcé.Elle n'avait pas connu d'homme. Et de là vient cette coutume en Israël:
40 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה	40 d'année en année les filles d'Israël s'en vont se lamenter quatre jours par an sur la fille de Jephté leGalaadite.