1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם | 1 מֵאַיִן הַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּדָנִים אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם הֲלֹא מִתּוֹךְ הַתַּאֲוֺת הַמִּתְגָּרוֹת בְּאֵבָרֵיכֶם |
2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם | 2 אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם תְּרַצְּחוּ וּתְקַנְאוּ וְהַשֵּׂג לֹא תַשִּׂיגוּ תָּרִיבוּ וְתִלָּחֲמוּ וְאֵין לָכֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הִתְפַּלַּלְתֶּם |
3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם | 3 הֵן אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים עַל־אֲשֶׁר תִּתְפַּלְלוּ בְרָעָה לְמַעַן תְּבַלּוּ בְּתַאֲוֺתֵיכֶם |
4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים | 4 הַנֹּאֲפִים וְהַמְנָאֲפוֹת הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־אַהֲבַת הָעוֹלָם אֵיבַת אֱלֹהִים הִיא וְעַתָּה הֶחָפֵץ לִהְיוֹת אֹהֵב הָעוֹלָם יִהְיֶה אֹיֵב לֵאלֹהִים |
5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו | 5 אוֹ הַתְדַמּוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי לָרִיק אָמַר הַכָּתוּב בְּקִנְאָה יִתְאַוֶּה לָרוּחַ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבֵּנוּ |
6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן | 6 וְגַם יַגְדִּיל לָתֶת־חֵן עַל־כֵּן אוֹמֵר אֱלֹהִים לַלֵּצִים יָלִיץ וְלָעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן |
7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם | 7 לָכֵן הִכָּנְעוּ לֵאלֹהִים הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם |
8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב | 8 קִרְבוּ לֵאלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם רַחֲצוּ יְדֵיכֶם הַחַטָּאִים טַהֲרוּ לְבַבְכֶם חֲלוּקֵי הַלֵּבָב |
9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון | 9 הִתְעַנּוּ וְהִתְאַבְּלוּ וּבְכוּ שְׂחָקְכֶם יֵהָפֵךְ לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן |
10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם | 10 הִכָּנְעוּ לִפְנֵי יְהוָֹה וְהוּא יָרִים אֶתְכֶם |
11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה | 11 אַחַי אַל־תְּחָרְפוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ הַמְחָרֵף אֶת־רֵעֵהוּ וְדָן אֶת־אָחִיו הוּא מְחָרֵף אֶת־הַתּוֹרָה וְדָן אֶת־הַתּוֹרָה וְאִם־תָּדִין אֶת־הַתּוֹרָה אֵינְךָ עֹשֵׂה הַתּוֹרָה כִּי אִם־שֹׁפְטָהּ |
12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך | 12 אֶחָד הוּא הַמְחֹקֵק וְהַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד וּמִי אַתָּה כִּי תָדִין אֶת־עֲמִיתֶךָ |
13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח | 13 הוֹי הָאֹמְרִים נֵלְכָה הַיּוֹם וּמָחָר לְעִיר פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית וְנַעֲשֶׂה־שָּׁם שָׁנָה אַחַת לִסְחֹר בָּהּ וּלְהַרְבּוֹת רֶוַח |
14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך | 14 וְלֹא תֵדְעוּ מַה־יֵּלֵד יוֹם מָחָר כִּי מֶה חַיֵּיכֶם עָשָׁן הֵם אֲשֶׁר נִרְאָה כִּמְעַט־רֶגַע וְאַחַר כָּלָה וַיֵּלַךְ |
15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה | 15 תַּחַת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וְנִחְיֶה נַעֲשֶׂה כָּזֹה וְכָזֶה |
16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא | 16 עַתָּה תִּתְגָּאוּ בְּפַחֲזוּתְכֶם וְכָל־גַּאֲוָה אֲשֶׁר כָּזֹאת רָעָה הִיא |
17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא | 17 לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ וְהָיָה בוֹ חֵטְא |