Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 9

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי	1 The former indeed had also justifications of divine service, and a worldly sanctuary.
2 כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש	2 For there was a tabernacle made the first, wherein were the candlesticks, and the table, and the setting forth of loaves, which is called the holy.
3 ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים	3 And after the second veil, the tabernacle, which is called the holy of holies:
4 אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית	4 Having a golden censer, and the ark of the testament covered about on every part with gold, in which was a golden pot that had manna, and the rod of Aaron, that had blossomed, and the tables of the testament.
5 וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט	5 And over it were the cherubims of glory overshadowing the propitiatory: of which it is not needful to speak now particularly.
6 ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם	6 Now these things being thus ordered, into the first tabernacle the priests indeed always entered, accomplishing the offices of sacrifices.
7 ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם	7 But into the second, the high priest alone, once a year: not without blood, which he offereth for his own, and the people's ignorance:
8 ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד	8 The Holy Ghost signifying this, that the way into the holies was not yet made manifest, whilst the former tabernacle was yet standing.
9 והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד	9 Which is a parable of the time present: according to which gifts and sacrifices are offered, which can not, as to the conscience, make him perfect that serveth, only in meats and in drinks,
10 אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון	10 And divers washings, and justices of the flesh laid on them until the time of correction.
11 אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת	11 But Christ, being come an high priest of the good things to come, by a greater and more perfect tabernacle not made with hand, that is, not of this creation:
12 גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם	12 Neither by the blood of goats, or of calves, but by his own blood, entered once into the holies, having obtained eternal redemption.
13 כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם	13 For if the blood of goats and of oxen, and the ashes of an heifer being sprinkled, sanctify such as are defiled, to the cleansing of the flesh:
14 אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים	14 How much more shall the blood of Christ, who by the Holy Ghost offered himself unspotted unto God, cleanse our conscience from dead works, to serve the living God?
15 ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה	15 And therefore he is the mediator of the new testament: that by means of his death, for the redemption of those trangressions, which were under the former testament, they that are called may receive the promise of eternal inheritance.
16 כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה	16 For where there is a testament, the death of the testator must of necessity come in.
17 כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים	17 For a testament is of force, after men are dead: otherwise it is as yet of no strength, whilst the testator liveth.
18 לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם	18 Whereupon neither was the first indeed dedicated without blood.
19 כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם	19 For when every commandment of the law had been read by Moses to all the people, he took the blood of calves and goats, with water, and scarlet wool and hyssop, and sprinkled both the book itself and all the people,
20 ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם	20 Saying: This is the blood of the testament, which God hath enjoined unto you.
21 וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת	21 The tabernacle also and all the vessels of the ministry, in like manner, he sprinkled with blood.
22 וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם	22 And almost all things, according to the law, are cleansed with blood: and without shedding of blood there is no remission.
23 לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה	23 It is necessary therefore that the patterns of heavenly things should be cleansed with these: but the heavenly things themselves with better sacrifices than these.
24 כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים	24 For Jesus is not entered into the holies made with hands, the patterns of the true: but into heaven itself, that he may appear now in the presence of God for us.
25 אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים	25 Nor yet that he should offer himself often, as the high priest entereth into the holies, every year with the blood of others:
26 כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו	26 For then he ought to have suffered often from the beginning of the world: but now once at the end of ages, he hath appeared for the destruction of sin, by the sacrifice of himself.
27 וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין	27 And as it is appointed unto men once to die, and after this the judgment:
28 כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו	28 So also Christ was offered once to exhaust the sins of many; the second time he shall appear without sin to them that expect him unto salvation.