Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 2

¹ וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים² כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב³ ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה⁴ ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה⁵ למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים⁶ אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו⁷ כי אם בסוד נדבר חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימי העולם⁸ אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד⁹ אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו¹⁰ ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים¹¹ כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים¹² ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו¹³ ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח¹⁴ הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח¹⁵ אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש¹⁶ כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח