Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 4

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר	1 Quid ergo dicemus invenisse Abraham patrem nostrum secundum carnem ?
2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים	2 Si enim Abraham ex operibus justificatus est, habet gloriam, sed non apud Deum.
3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה	3 Quid enim dicit Scriptura ? Credidit Abraham Deo, et reputatum est illi ad justitiam.
4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב	4 Ei autem qui operatur, merces non imputatur secundum gratiam, sed secundum debitum.
5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה	5 Ei vero qui non operatur, credenti autem in eum, qui justificat impium, reputatur fides ejus ad justitiam secundum propositum gratiæ Dei.
6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו	6 Sicut et David dicit beatitudinem hominis, cui Deus accepto fert justitiam sine operibus :
7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה	7 Beati, quorum remissæ sunt iniquitates, et quorum tecta sunt peccata.
8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון	8 Beatus vir, cui non imputavit Dominus peccatum.
9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה	9 Beatitudo ergo hæc in circumcisione tantum manet, an etiam in præputio ? Dicimus enim quia reputata est Abrahæ fides ad justitiam.
10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו	10 Quomodo ergo reputata est ? in circumcisione, an in præputio ? Non in circumcisione, sed in præputio.
11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה	11 Et signum accepit circumcisionis, signaculum justitiæ fidei, quæ est in præputio : ut sit pater omnium credentium per præputium, ut reputetur et illis ad justitiam :
12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו	12 et sit pater circumcisionis non iis tantum, qui sunt ex circumcisione, sed et iis qui sectantur vestigia fidei, quæ est in præputio patris nostri Abrahæ.
13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה	13 Non enim per legem promissio Abrahæ, aut semini ejus ut hæres esset mundi : sed per justitiam fidei.
14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה	14 Si enim qui ex lege, hæredes sunt : exinanita est fides, abolita est promissio.
15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה	15 Lex enim iram operatur. Ubi enim non est lex, nec prævaricatio.
16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו	16 Ideo ex fide, ut secundum gratiam firma sit promissio omni semini, non ei qui ex lege est solum, sed et ei qui ex fide est Abrahæ, qui pater est omnium nostrum
17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה	17 (sicut scriptum est : Quia patrem multarum gentium posui te) ante Deum, cui credidit, qui vivificat mortuos, et vocat ea quæ non sunt, tamquam ea quæ sunt :
18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך	18 qui contra spem in spem credidit, ut fieret pater multarum gentium secundum quod dictum est ei : Sic erit semen tuum.
19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה	19 Et non infirmatus est fide, nec consideravit corpus suum emortuum, cum jam fere centum esset annorum, et emortuam vulvam Saræ.
20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים	20 In repromissione etiam Dei non hæsitavit diffidentia, sed confortatus est fide, dans gloriam Deo :
21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו	21 plenissime sciens, quia quæcumque promisit, potens est et facere.
22 על כן גם נחשבה לו לצדקה	22 Ideo et reputatum est illi ad justitiam.
23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו	23 Non est autem scriptum tantum propter ipsum quia reputatum est illi ad justitiam :
24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים	24 sed et propter nos, quibus reputabitur credentibus in eum, qui suscitavit Jesum Christum Dominum nostrum a mortuis,
25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו	25 qui traditus est propter delicta nostra, et resurrexit propter justificationem nostram.