Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 25

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים	1 וַיָּבֹא פֶסְטוֹס אֶל־הַמְּדִינָה וַיַּעַל אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים מִקִּסְרִין לִירוּשָׁלָיִם
2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס	2 וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הוֹדִיעֻהוּ אֶת־רִיבָם עִם־פּוֹלוֹס
3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך	3 וַיִּפְצְרוּ־בוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמָּהֶם לַהֲבִיאוֹ יְרוּשָׁלָיִם וְהֵמָּה מִתְנַכְּלִים אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ בַּדָּרֶךְ
4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב	4 וַיַּעַן אוֹתָם פֶסְטוֹס כִּי־עָצוּר פּוֹלוֹס בְּקִסְרִין וְכִי גַם־הוּא יָשׁוּב שָׁמָּה בְּקָרוֹב
5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו	5 וַיֹּאמֶר לָכֵן יֵרְדוּ אִתִּי רָאשֵׁיכֶם וְאִם־יֵשׁ מְאוּם בָּאִישׁ הַזֶּה יַעֲנוּ בוֹ
6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס	6 וַיֵּשֶׁב בְּתוֹכָם לֹא יוֹתֵר מִיָּמִים עֲשָׂרָה וַיֵּרֶד אֶל־קִסְרִין וּמִמָּחֳרָת יָשַׁב עַל־כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט וַיְצַו לְהָבִיא אֶת־פּוֹלוֹס
7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח	7 הוּא בָא וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם סְבָבֻהוּ וַיַּאֲשִׁימוּ אֶת־פּוֹלוֹס בַּאֲשָׁמוֹת רַבּוֹת וְקָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־יָכְלוּ לְהוֹכִיחַ
8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר	8 וְהוּא הִצְטַדֵּק לֵאמֹר לֹא־חָטָאתִי בִמְאוּמָה לֹא לְדָת הַיְּהוּדִים וְלֹא לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא לַקֵּיסָר
9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה	9 וּפֶסְטוֹס חָפֵץ לְהִתְרַצּוֹת אֶל־הַיְּהוּדִים וַיַּעַן אֶת־פּוֹלוֹס וַיֹּאמַר הֲתַחְפֹּץ לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִשָּׁפֵט עַל־אֵלֶּה לְפָנַי שָׁמָּה
10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה	10 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס לִפְנֵי כִסֵּא מִשְׁפַּט הַקֵּיסַר אֲנִי עֹמֵד וְשָׁם נָכוֹן לִי לְהִשָּׁפֵט לֹא הֲרֵעֹתִי לַיְּהוּדִים כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ הֵיטֵב גַּם־אָתָּה
11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני	11 אִם־הֲרֵעֹתִי וְיֶשׁ־בִּי דְּבַר מִשְׁפַּט־מָוֶת בַּל־אֶחְשׂךְ נַפְשִׁי מִמָּוֶת וְאִם־אֵין־בִּי מְאוּמָה מִכֹּל אֲשֶׁר הֵם עֹנִים בִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַסְגִּירֵנִי אֶל־יָדָם אֶת־הַקֵּיסַר אֲנִי קוֹרֵא לְדִינִי
12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך	12 וַיִּוָּעֵץ פֶסְטוֹס עִם־יוֹעֲצָיו וַיַּעַן אֹתוֹ לֵאמֹר אֶת־הַקֵּיסַר קָרָאתָ אֶל־הַקֵּיסַר תֵּלֵךְ
13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס	13 וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים וַיֵּרְדוּ הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס וּבֶרְנִיקָה אֶל־קִסְרִין לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹם פֶסְטוֹס
14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור	14 וַיְהִי כִּי־אָרְכוּ לָהֶם הַיָּמִים שָׁם וַיְסַפֵּר פֶסְטוֹס לַמֶּלֶךְ אֶת־רִיב פּוֹלוֹס לֵאמֹר יֶשׁ־פֹּה אִישׁ אֲשֶׁר פֶלִיקְס הִנִּיחוֹ אָסוּר
15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו	15 וּבִהְיוֹתִי בִירוּשָׁלַיִם דִּבְּרוּ אֵלַי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים עַל־אֹדוֹתָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי לַחֲרֹץ מִשְׁפָּטוֹ
16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה	16 וָאַעַן אוֹתָם כִּי אֵין מִנְהַג הָרוֹמִיִּים לְהַסְגִּיר אִישׁ לַמָּוֶת בְּטֶרֶם יַעֲמֹד הַנִּשְׂטָן לְנֹכַח שׂטְנָיו וְנִתַּן־לוֹ מָקוֹם לְהִצְטַדֵּק מִן־הַשִּׂטְנָה
17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש	17 וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה יַחַד חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי כִּי מִמָּחֳרַת הַיּוֹם יָשַׁבְתִּי עַל־כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט וָאֲצַוֶּה לְהָבִיא אֶת־הָאִישׁ
18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו	18 וַיַּעַמְדוּ עָלָיו שׂטְנָיו וְלֹא־הֵבִיאוּ עָלָיו דָּבָר רָע מֵאֲשֶׁר הָיִיתִי חשֵׁד אֹתוֹ
19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי	19 רַק הָיוּ לָהֶם דִּבְרֵי רִיבוֹת לְנֶגְדּוֹ עַל־עֲבוֹדַת אֱלֹהֵיהֶם וְעַל־מֵת אֶחָד יֵשׁוּעַ שְׁמוֹ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו פּוֹלוֹס כִּי הוּא חָי
20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה	20 וַתִּכְבַּד בְּעֵינַי הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת וָאֹמַר הֶחָפֵץ אַתָּה לָלֶכֶת יְרוּשָׁלַיִם וּלְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל־אֵלֶּה
21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר	21 אֲבָל פּוֹלוֹס שָׁאַל לְהַנִּיחוֹ בַמִּשְׁמָר עַד־צֵאת מִשְׁפָּטוֹ מִלִּפְנֵי אֲגוּסְטוֹס וָאֲצַוֶּה לְשָׁמְרוֹ עַד־אֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֹתוֹ אֶל־הַקֵּיסָר
22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו	22 וַיֹּאמֶר אַגְרִפַּס אֶל־פֶסְטוֹס גַּם־אֲנִי חָפֵץ לִשְׁמֹעַ אֶת־הָאִישׁ וַיֹּאמֶר מָחָר תִּשְׁמָעֶנּוּ
23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס	23 וַיְהִי מִמָּחֳרָת כְּבוֹא אַגְרִפַּס וּבֶרְנִיקָה בְּהוֹד גָּדוֹל וַיָּבֹאוּ אֶל־אֻלָם הַמִּשְׁפָּט הֵמָּה וְשָׂרֵי הָאֶלֶף וּנְגִידֵי הָעִיר וַיְצַו פֶסְטוֹס וַיָּבִיאוּ אֶת־פּוֹלוֹס
24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד	24 וַיֹּאמֶר פֶסְטוֹס אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָאִישִׁים אֲשֶׁר אַתֶּם פֹּה אִתָּנוּ הִנְּכֶם רֹאִים אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ פָּנוּ אֵלַי כָּל־הֲמוֹן הַיְּהוּדִים גַּם־בִּירוּשָׁלַיִם וְגַם־פֹּה וַיִּצְעֲקוּ כִּי־אֵינוֹ בְדִין שֶׁיִּחְיֶה עוֹד
25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה	25 וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר הִכַּרְתִּי כִּי לֹא־עָשָׂה דָבָר לְחַיְּבוֹ מִיתָה וְהוּא גַם־הוּא קָרָא אֶת־אֲגוּסְטוֹס לְדִינוֹ יָעַצְתִּי לִשְׁלֹחַ אֹתוֹ שָׁמָּה
26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב	26 אַךְ אֵין־לִי לִכְתֹּב עָלָיו דָּבָר נָכוֹן לַאֲדֹנֵינוּ וּבַעֲבוּר זֹאת הֲבִיאֹתִיו לִפְנֵיכֶם וּבְיוֹתֵר לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס לְמַעַן יֵחָקֵר וְיָדַעְתִּי מָה אֶכְתֹּב
27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו	27 כִּי לֹא־יִתָּכֵן בְּעֵינַי לִשְׁלוֹחַ אַסִּיר מִבְּלִי הוֹדִיעַ גַּם אֶת־עֲלִילֹת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־שָׂמוּ לוֹ