Devarìm (דברים) - Deuteronomio 31

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל	1 When Moses had finished speaking these words to all Israel,
2 ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה	2 he said to them, "I am now one hundred and twenty years old and am no longer able to move about freely; besides, the LORD has told me that I shall not cross this Jordan.
3 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה	3 It is the LORD, your God, who will cross before you; he will destroy these nations before you, that you may supplant them. (It is Joshua who will cross before you, as the LORD promised.)
4 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם	4 The LORD will deal with them just as he dealt with Sihon and Og, the kings of the Amorites whom he destroyed, and with their country.
5 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם	5 When, therefore, the LORD delivers them up to you, you must deal with them exactly as I have ordered you.
6 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך	6 Be brave and steadfast; have no fear or dread of them, for it is the LORD, your God, who marches with you; he will never fail you or forsake you."
7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם	7 Then Moses summoned Joshua and in the presence of all Israel said to him, "Be brave and steadfast, for you must being this people into the land which the LORD swore to their fathers he would give them; you must put them in possession of their heritage.
8 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת	8 It is the LORD who marches before you; he will be with you and will never fail you or forsake you. So do not fear or be dismayed."
9 ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל	9 When Moses had written down this law, he entrusted it to the levitical priests who carry the ark of the covenant of the LORD, and to all the elders of Israel,
10 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות	10 giving them this order: "On the feast of Booths, at the prescribed time in the year of relaxation which comes at the end of every seven-year period,
11 בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם	11 when all Israel goes to appear before the LORD, your God, in the place which he chooses, you shall read this law aloud in the presence of all Israel.
12 הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת	12 Assemble the people--men, women and children, as well as the aliens who live in your communities--that they may hear it and learn it, and so fear the LORD, your God, and carefully observe all the words of this law.
13 ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה	13 Their children also, who do not know it yet, must hear it and learn it, that they too may fear the LORD, your God, as long as you live on the land which you will cross the Jordan to occupy."
14 ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד	14 The LORD said to Moses, "The time is now approaching for you to die. Summon Joshua, and present yourselves at the meeting tent that I may give him his commission." So Moses and Joshua went and presented themselves at the meeting tent.
15 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל	15 And the LORD appeared at the tent in a column of cloud, which stood still at the entrance of the tent.
16 ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו	16 The LORD said to Moses, "Soon you will be at rest with your fathers, and then this people will take to rendering wanton worship to the strange gods among whom they will live in the land they are about to enter. They will forsake me and break the covenant which I have made with them.
17 וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה	17 At that time my anger will flare up against them; I will forsake them and hide my face from them, so that they will become a prey to be devoured, and many evils and troubles will befall them. At that time they will indeed say, 'Is it not because our God is not among us that these evils have befallen us?'
18 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים	18 Yet I will be hiding my face from them at that time only because of all the evil they have done in turning to other gods.
19 ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל	19 Write out this song, then, for yourselves. Teach it to the Israelites and have them recite it, so that this song may be a witness for me against the Israelites.
20 כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי	20 For when I have brought them into the land flowing with milk and honey which I promised on oath to their fathers, and they have eaten their fill and grown fat, if they turn to other gods and serve them, despising me and breaking my covenant;
21 והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי	21 then, when many evils and troubles befall them, this song, which their descendants will not have forgotten to recite, will bear witness against them. For I know what they are inclined to do even at the present time, before I have brought them into the land which I promised on oath to their fathers."
22 ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל	22 So Moses wrote this song that same day, and he taught it to the Israelites.
23 ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך	23 Then the LORD commissioned Joshua, son of Nun, and said to him, "Be brave and steadfast, for it is you who must bring the Israelites into the land which I promised them on oath. I myself will be with you."
24 ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם	24 When Moses had finished writing out on a scroll the words of the law in their entirety,
25 ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר	25 he gave the Levites who carry the ark of the covenant of the LORD this order:
26 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד	26 "Take this scroll of the law and put it beside the ark of the covenant of the LORD, your God, that there it may be a witness against you.
27 כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי	27 For I already know how rebellious and stiff-necked you will be. Why, even now, while I am alive among you, you have been rebels against the LORD! How much more, then, after I am dead!
28 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ	28 Therefore, assemble all your tribal elders and your officials before me, that I may speak these words for them to hear, and so may call heaven and earth to witness against them.
29 כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם	29 For I know that after my death you are sure to become corrupt and to turn aside from the way along which I directed you, so that evil will befall you in some future age because you have done evil in the LORD'S sight, and provoked him by your deeds."
30 וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם	30 Then Moses recited the words of this song from beginning to end, for the whole assembly of Israel to hear: