Devarìm (דברים) - Deuteronomio 22

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך	1 לֹא־תִרְאֶה אֶת־שֹׁור אָחִיךָ אֹו אֶת־שֵׂיֹו נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ
2 ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו	2 וְאִם־לֹא קָרֹוב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתֹּו וַאֲסַפְתֹּו אֶל־תֹּוךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתֹו וַהֲשֵׁבֹתֹו לֹו
3 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם	3 וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרֹו וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתֹו וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל־אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם׃ ס
4 לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו	4 לֹא־תִרְאֶה אֶת־חֲמֹור אָחִיךָ אֹו שֹׁורֹו נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמֹּו׃ ס
5 לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה	5 לֹא־יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל־אִשָּׁה וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תֹועֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה׃ פ
6 כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים	6 כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפֹּור ׀ לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל־עֵץ ׀ אֹו עַל־הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אֹו בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל־הָאֶפְרֹחִים אֹו עַל־הַבֵּיצִים לֹא־תִקַּח הָאֵם עַל־הַבָּנִים
7 שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים	7 שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת־הָאֵם וְאֶת־הַבָּנִים תִּקַּח־לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׃ ס
8 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו	8 כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא־תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי־יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ׃ ס
9 לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם	9 לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן־תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם׃ ס
10 לא תחרש בשור ובחמר יחדו	10 לֹא־תַחֲרֹשׁ בְּשֹׁור־וּבַחֲמֹר יַחְדָּו׃ ס
11 לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו	11 לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו׃ ס
12 גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה	12 גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עַל־אַרְבַּע כַּנְפֹות כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּהּ׃ ס
13 כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה	13 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ
14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים	14 וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהֹוצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת־הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים
15 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה	15 וְלָקַח אֲבִי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) וְאִמָּהּ וְהֹוצִיאוּ אֶת־בְּתוּלֵי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) אֶל־זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה
16 ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה	16 וְאָמַר אֲבִי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) אֶל־הַזְּקֵנִים אֶת־בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ
17 והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר	17 וְהִנֵּה־הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא־מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר
18 ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו	18 וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר־הַהִוא אֶת־הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתֹו
19 וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו	19 וְעָנְשׁוּ אֹתֹו מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הֹוצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלֹו־תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא־יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו׃ ס
20 ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער	20 וְאִם־אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־נִמְצְאוּ בְתוּלִים [לַנַּעַר כ] (לַנַּעֲרָה׃ ק)
21 והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך	21 וְהֹוצִיאוּ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) אֶל־פֶּתַח בֵּית־אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי־עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנֹות בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ ס
22 כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל	22 כִּי־יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב ׀ עִם־אִשָּׁה בְעֻלַת־בַּעַל וּמֵתוּ גַּם־שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם־הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל׃ ס
23 כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה	23 כִּי יִהְיֶה [נַעַר כ] (נַעֲרָה ק) בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ
24 והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך	24 וְהֹוצֵאתֶם אֶת־שְׁנֵיהֶם אֶל־שַׁעַר ׀ הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת־הָאִישׁ עַל־דְּבַר אֲשֶׁר־עִנָּה אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ ס
25 ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו	25 וְאִם־בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת־ [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק־בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדֹּו
26 ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה	26 [וְלַנַּעַר כ] (וְלַנַּעֲרָה ק) לֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין [לַנַּעַר כ] (לַנַּעֲרָה ק) חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ וּרְצָחֹו נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה
27 כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה	27 כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מֹושִׁיעַ לָהּ׃ ס
28 כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו	28 כִּי־יִמְצָא אִישׁ [נַעַר כ] (נַעֲרָה ק) בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ
29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו	29 וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי [הַנַּעַר כ] (הַנַּעֲרָה ק) חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלֹו־תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא־יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו׃ ס
30 לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו