Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

¹ ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים² ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת³ ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי⁴ טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם⁵ ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו⁶ ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה⁷ ויענו לא ידענו מאין⁸ ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה⁹ ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים¹⁰ ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם¹¹ ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם¹² ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה¹³ ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו¹⁴ וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה¹⁵ ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם¹⁶ יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת¹⁷ ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה¹⁸ כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו¹⁹ ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה²⁰ ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון²¹ וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים²² המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא²³ ויכר את נכליהם ויאמר להם²⁴ מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר²⁵ ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים²⁶ ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו²⁷ ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר²⁸ מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו²⁹ והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים³⁰ ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים³¹ ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו³² ובאחרונה מתה גם האשה³³ והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה³⁴ ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה³⁵ והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה³⁶ כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה³⁷ וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב³⁸ והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו³⁹ ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת⁴⁰ ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר⁴¹ ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד⁴² והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני⁴³ עד אשית איביך הדם לרגליך⁴⁴ הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו⁴⁵ ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם⁴⁶ הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות⁴⁷ הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו