Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות	1 Il leur raconta cette parabole pour dire qu’il faut prier sans cesse et ne pas se décourager:
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם	2 "Il y avait dans une ville un juge qui ne craignait pas Dieu et se moquait des gens.
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי	3 Dans cette même ville il y avait une veuve qui venait lui dire: ‘Rends la sentence contre mon adversaire.’
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים	4 “Tout un temps il refusa; puis il se dit: C’est vrai que je ne crains pas Dieu et que je n’ai rien à faire des gens,
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים	5 mais cette veuve me dérange à un tel point que je vais lui faire justice; sinon elle finira par me casser la tête.”
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה	6 Le Seigneur ajouta: "Écoutez bien ce qu’a dit ce juge très peu juste.
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם	7 Dieu ne fera-t-il pas justice à ses élus s’ils crient vers lui jour et nuit alors qu’il les fait attendre!
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ	8 Je vous le dis: Il leur fera justice, et vite. Mais quand viendra le Fils de l’Homme, trouvera-t-il encore la foi sur la terre?”
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר	9 Jésus dit cette autre parabole pour certains qui se flattaient d’être des “justes” et regardaient avec mépris le reste des hommes:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס	10 "Deux hommes étaient montés au Temple pour prier, l’un était un Pharisien, et l’autre un publicain.
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה	11 “Le Pharisien se tenait debout, et il priait ainsi en lui-même: Ô Dieu, je te rends grâce parce que je ne suis pas comme le reste des hommes, rapaces, injustes, adultères, ou même comme ce publicain.
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני	12 Je jeûne deux fois par semaine et je paie la dîme de tous mes revenus.
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא	13 “Le publicain, lui, se tenait à distance: il n’osait même pas lever les yeux vers le ciel, mais il se frappait la poitrine et disait: Ô Dieu, aie pitié du pécheur que je suis!
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם	14 “Je vous le dis: Celui-ci était en grâce de Dieu quand il est descendu chez lui, mais pas l’autre! Car celui qui s’élève sera humilié, et celui qui s’humilie sera élevé.”
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם	15 On lui présentait jusqu’à des bébés pour qu’il les touche; voyant cela, les disciples sermonnaient tout ce monde.
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	16 Jésus alors les fait approcher et il dit: "Laissez les enfants venir à moi, ne les empêchez pas! Sachez que le Royaume de Dieu est pour ceux qui leur ressemblent.
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	17 En vérité, je vous le dis, celui qui n’accueille pas le Royaume de Dieu comme un petit enfant n’y entrera pas.”
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים	18 Un chef interrogea Jésus: "Bon maître, que me faut-il faire si je veux recevoir la vie éternelle?”
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	19 Jésus lui répondit: "Pourquoi m’appelles-tu bon? Dieu seul est bon, et personne d’autre.
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך	20 Tu connais les commandements: Ne commets pas l’adultère. Ne tue pas. Ne vole pas. Ne porte pas de faux témoignage. Respecte ton père et ta mère”.
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי	21 L’autre reprit: "J’ai observé tout cela depuis ma jeunesse.”
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי	22 Alors Jésus lui dit: "Quelque chose te manque encore: vends tout ce que tu as et distribue-le à des pauvres, tu auras ainsi un trésor dans le ciel; puis reviens et suis-moi.”
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו	23 En entendant ces paroles l’homme devint tout triste, car il était fort riche.
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	24 Voyant cela, Jésus dit: "Comme il est difficile à ceux qui ont de l’argent d’entrer dans le Royaume de Dieu!
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 Il est plus facile pour un chameau de passer par le trou d’une aiguille que pour un riche d’entrer dans le Royaume de Dieu.”
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע	26 Ceux qui l’entendaient lui dirent alors: "Qui donc peut être sauvé?”
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים	27 Jésus répond: "Ce qui est impossible aux hommes est possible pour Dieu.”
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 Pierre lui dit: "Nous, nous avons tout quitté pour te suivre.”
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים	29 Jésus répondit: "En vérité, je vous le dis, personne ne laissera maison, femme, frères, parents ou enfants à cause du Royaume de Dieu,
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים	30 sans recevoir beaucoup plus dès à présent et, dans le monde à venir, la vie éternelle.”
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם	31 Jésus prit avec lui les Douze et leur dit: "Voici que nous montons à Jérusalem et tout ce qui a été écrit par les prophètes à propos du Fils de l’Homme va s’accomplir.
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו	32 Il sera livré aux païens, humilié, insulté, couvert de crachats,
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום	33 et après l’avoir fouetté, ils le tueront. Mais le troisième jour il ressuscitera.”
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר	34 Eux ne comprenaient rien de tout cela; ce langage leur paraissait mystérieux et ils ne voyaient pas ce qu’il voulait leur dire.
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל	35 Jésus approchait de Jéricho, et il y avait un mendiant assis sur le bord du chemin. C’était un aveugle.
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת	36 Quand il entendit passer la foule, il demanda ce que c’était
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר	37 et on le mit au courant: "C’est Jésus de Nazareth qui passe!”
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני	38 Il se mit alors à crier: "Jésus, fils de David, aie pitié de moi!”
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני	39 Ceux qui étaient en tête voulurent le faire taire, mais lui criait de plus belle: "Fils de David, aie pitié de moi!”
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר	40 Jésus s’arrêta et ordonna de le lui amener. Quand il fut tout près, Jésus l’interrogea:
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה	41 "Que veux-tu que je fasse pour toi?” L’aveugle répondit: "Seigneur, que la vue me revienne!”
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך	42 Jésus lui dit: "Recouvre la vue, ta foi t’a sauvé!”
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים	43 Aussitôt il recouvra la vue, et il suivait Jésus en glorifiant Dieu. Voyant cela, tout le peuple proclama la louange de Dieu.