Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 13

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם	1 And there were present, at that very time, some that told him of the Galileans, whose blood Pilate had mingled with their sacrifices.
2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם	2 And he answering, said to them: Think you that these Galileans were sinners above all the men of Galilee, because they suffered such things?
3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם	3 No, I say to you: but unless you shall do penance, you shall all likewise perish.
4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים	4 Or those eighteen upon whom the tower fell in Siloe, and slew them: think you, that they also were debtors above all the men that dwelt in Jerusalem?
5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם	5 No, I say to you; but except you do penance, you shall all likewise perish.
6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא	6 He spoke also this parable: A certain man had a fig tree planted in his vineyard, and he came seeking fruit on it, and found none.
7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה	7 And he said to the dresser of the vineyard: Behold, for these three years I come seeking fruit on this fig tree, and I find none. Cut it done therefore: why cumbereth it the ground?
8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה	8 But he answering, said to him: Lord, let it alone this year also, until I dig about it, and dung it.
9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה	9 And if happily it bear fruit: but if not, then after that thou shalt cut it down.
10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות	10 And he was teaching in their synagogue on their sabbath.
11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה	11 And behold there was a woman, who had a spirit of infirmity eighteen years: and she was bowed together, neither could she look upwards at all.
12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך	12 Whom when Jesus saw, he called her unto him, and said to her: Woman, thou art delivered from thy infirmity.
13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים	13 And he laid his hands upon her, and immediately she was made straight, and glorified God.
14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת	14 And the ruler of the synagogue (being angry that Jesus had healed on the sabbath) answering, said to the multitude: Six days there are wherein you ought to work. In them therefore come, and be healed; and not on the sabbath day.
15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו	15 And the Lord answering him, said: Ye hypocrites, doth not every one of you, on the sabbath day, loose his ox or his ass from the manger, and lead them to water?
16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת	16 And ought not this daughter of Abraham, whom Satan hath bound, lo, these eighteen years, be loosed from this bond on the sabbath day?
17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו	17 And when he said these things, all his adversaries were ashamed: and all the people rejoiced for all the things that were gloriously done by him.
18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה	18 He said therefore: To what is the kingdom of God like, and whereunto shall I resemble it?
19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו	19 It is like to a grain of mustard seed, which a man took and cast into his garden, and it grew and became a great tree, and the birds of the air lodged in the branches thereof.
20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים	20 And again he said: Whereunto shall I esteem the kingdom of God to be like?
21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	21 It is like to leaven, which a woman took and hid in three measures of meal, till the whole was leavened.
22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים	22 And he went through the cities and towns teaching, and making his journey to Jerusalem.
23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים	23 And a certain man said to him: Lord, are they few that are saved? But he said to them:
24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו	24 Strive to enter by the narrow gate; for many, I say to you, shall seek to enter, and shall not be able.
25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם	25 But when the master of the house shall be gone in, and shall shut the door, you shall begin to stand without, and knock at the door, saying: Lord, open to us. And he answering, shall say to you: I know you not, whence you are.
26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת	26 Then you shall begin to say: We have eaten and drunk in thy presence, and thou hast taught in our streets.
27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון	27 And he shall say to you: I know you not, whence you are: depart from me, all ye workers of iniquity.
28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה	28 There shall be weeping and gnashing of teeth, when you shall see Abraham and Isaac and Jacob, and all the prophets, in the kingdom of God, and you yourselves thrust out.
29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים	29 And there shall come from the east and the west, and the north and the south; and shall sit down in the kingdom of God.
30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים	30 And behold, they are last that shall be first; and they are first that shall be last.
31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך	31 The same day, there came some of the Pharisees, saying to him: Depart, and get thee hence, for Herod hath a mind to kill thee.
32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי	32 And he said to them: Go and tell that fox, Behold, I cast out devils, and do cures to day and to morrow, and the third day I am consummated.
33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים	33 Nevertheless I must walk to day and to morrow, and the day following, because it cannot be that a prophet perish, out of Jerusalem.
34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם	34 Jerusalem, Jerusalem, that killest the prophets, and stonest them that are sent to thee, how often would I have gathered thy children as the bird doth her brood under her wings, and thou wouldest not?
35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה	35 Behold your house shall be left to you desolate. And I say to you, that you shall not see me till the time come, when you shall say: Blessed is he that cometh in the name of the Lord.