Bamidbàr (במדבר) - Numeri 9

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר	1 Il Signore parlò a Mosè nel deserto del Sinai, nel secondo anno dalla loro uscita dalla terra d'Egitto, nel primo mese, e gli disse:
2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו	2 "I figli d'Israele facciano la Pasqua a suo tempo;
3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו	3 il 14 di questo mese, tra le due sere, la farete nel suo tempo: la farete con tutte le prescrizioni e usanze".
4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח	4 Mosè ordinò ai figli d'Israele di celebrare la Pasqua.
5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל	5 Essi fecero la Pasqua nel primo mese, il 14 del mese, tra le due sere, nel deserto del Sinai. Secondo quanto il Signore aveva ordinato a Mosè, così fecero i figli d'Israele.
6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא	6 Or alcuni uomini resi impuri da cadavere, che non poterono fare la Pasqua in quel giorno, si presentarono in quel giorno a Mosè e ad Aronne
7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל	7 e dissero loro: "Siamo impuri per un cadavere: perché ci è proibito di presentare il dono al Signore nel suo tempo in mezzo ai figli d'Israele?".
8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם	8 Mosè rispose: "Restate: voglio sentire che cosa ordinerà il Signore in proposito".
9 וידבר יהוה אל משה לאמר	9 Il Signore rispose a Mosè:
10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה	10 "Parla ai figli d'Israele dicendo: Chiunque tra voi o i vostri parenti, impuro da cadavere o in un viaggio lontano, celebrerà la Pasqua per il Signore:
11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו	11 la celebrerà nel secondo mese, il 14, tra le due sere, e mangerà azzimi ed erbe amare.
12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו	12 Non ne avanzerà fino al mattino, né romperà alcun osso: la farà secondo tutte le prescrizioni della Pasqua.
13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא	13 Ma chi era puro, non era in cammino e mancò di fare la Pasqua, quell'individuo sarà eliminato dal suo popolo; perché non presentò il dono del Signore a suo tempo: egli porterà il suo peccato.
14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ	14 Se uno straniero abiterà con voi e celebrerà la Pasqua del Signore, seguirà la prescrizione della Pasqua e la sua usanza: ci sia per voi una prescrizione unica, per l'ospite e l'indigeno del paese".
15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר	15 Nel giorno in cui si eresse la dimora, una nuvola coprì la dimora, cioè la tenda della testimonianza, mentre alla sera c'era sulla dimora come un'apparizione di fuoco fino al mattino.
16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה	16 Così era sempre: la nuvola copriva la dimora e di notte aveva l'aspetto di fuoco.
17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל	17 Quando la nuvola si alzava dalla tenda, i figli d'Israele partivano, e nel luogo dove si posava la nuvola i figli d'Israele si fermavano.
18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו	18 All'ordine del Signore i figli d'Israele partivano, all'ordine del Signore si fermavano: e rimanevano accampati finché la nuvola restava sulla dimora.
19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו	19 Se la nuvola si attardava per molti giorni sulla dimora, i figli d'Israele mantenevano l'osservanza del Signore e non partivano.
20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו	20 Se la nuvola rimaneva pochi giorni sulla dimora, secondo la parola del Signore si fermavano e secondo la parola del Signore partivano.
21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו	21 Se c'era la nuvola dalla sera al mattino e al mattino si alzava, allora partivano; o se si alzava dopo un giorno e una notte, allora partivano.
22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו	22 Se per due giorni, un mese o un anno la nuvola prolungava la sua permanenza sulla dimora, i figli d'Israele restavano e non partivano.
23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה	23 Si fermavano secondo la parola del Signore e secondo la parola di lui partivano. Osservavano le prescrizioni del Signore, secondo quanto egli aveva ordinato per mezzo di Mosè.