Bamidbàr (במדבר) - Numeri 32

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה	1 Les fils de Ruben et les fils de Gad avaient de très, très nombreux troupeaux. Ils virent que le pays de Yazer et le pays de Galaad étaient une bonne région pour l’élevage.
2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר	2 Les fils de Gad et les fils de Ruben vinrent donc trouver Moïse et le prêtre Éléazar ainsi que les chefs de la communauté. Ils leur dirent:
3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען	3 “Voyez comment sont Atarot, Dibon, Yazer, Nimra, Heshbon, Éléalé, Sébam, Nébo et Méon,
4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה	4 en un mot tout le pays que Yahvé a livré à la communauté d’Israël. Ces lieux sont bons pour l’élevage, et il se trouve que tes serviteurs ont des troupeaux.”
5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן	5 Ils ajoutèrent: “Si tu veux nous être agréable, donne ce pays à tes serviteurs, ne nous fais pas passer le Jourdain.”
6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה	6 Moïse répondit aux fils de Gad et aux fils de Ruben: “Ainsi vos frères iraient à la guerre, et vous, vous resteriez ici?
7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה	7 Vous allez décourager les Israélites de passer dans le pays que Yahvé leur donne.
8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ	8 Vos pères ont agi de la sorte quand je les ai envoyés de Qadesh-Barné pour explorer le pays.
9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה	9 Ils se sont avancés jusqu’au Vallon d’Echkol, ils ont vu le pays, et puis ils ont découragé les Israélites d’entrer dans ce pays que Yahvé leur donnait.
10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר	10 Ce jour-là la colère de Yahvé s’est enflammée, et il a fait ce serment:
11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי	11 Ces hommes qui sont montés d’Égypte, depuis l’âge de 20 ans et au-dessus, ne verront pas le pays que j’ai promis par serment à Abraham, à Isaac et à Jacob, car ils ont été infidèles.
12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה	12 Seuls Caleb fils de Yéfouné, le Kénizite, et Josué fils de Noun, ont suivi Yahvé sans défaillance.
13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה	13 La colère de Yahvé s’est enflammée contre Israël et pendant 40 ans il les a fait errer dans le désert, jusqu’à la disparition de cette génération qui s’était mal conduite aux yeux de Yahvé.
14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל	14 Vous aussi vous êtes une race de pécheurs: vous vous insurgez comme vos pères et vous voulez ranimer le feu de la colère de Yahvé contre Israël!
15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה	15 Si vous vous détournez de lui de nouveau, il nous reconduira au désert et vous aurez ainsi causé la perte de tout ce peuple.”
16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו	16 Alors ils s’approchèrent de Moïse pour lui dire: “Nous allons construire ici des parcs pour nos troupeaux de petit bétail, et des villes pour nos petits enfants.
17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ	17 Et aussitôt nous prendrons les armes et nous serons à l’avant-garde des Israélites jusqu’au jour où nous les aurons introduits dans le pays qui leur est promis. Durant ce temps, nos petits enfants resteront dans les villes fortifiées, à l’abri des habitants du pays.
18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו	18 Lorsque tous les Israélites auront pris possession de leur héritage, nous reviendrons dans nos maisons.
19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה	19 Nous ne demanderons pas à partager l’héritage avec eux au-delà du Jourdain ou plus loin, puisque nous aurons notre héritage de ce côté-ci du Jourdain, à l’orient.”
20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה	20 Moïse leur dit: “Faites cela: allez en armes devant Yahvé pour combattre;
21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו	21 que chacun d’entre vous passe le Jourdain en armes devant Yahvé jusqu’au jour où il aura chassé ses ennemis de devant lui.
22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה	22 Lorsque le pays sera soumis à Yahvé vous reviendrez chez vous. Alors vous serez quittes devant Yahvé et devant Israël, et cette terre sera vôtre aux yeux de Yahvé.
23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם	23 Mais si vous n’agissez pas de la sorte, vous aurez péché contre Yahvé et, sachez-le bien, votre péché retombera sur vous.
24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו	24 Construisez-vous donc des villes pour vos petits enfants et des enclos pour votre petit bétail et ensuite mettez en pratique la promesse que vous venez de faire.”
25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה	25 Les fils de Gad et les fils de Ruben firent cette réponse à Moïse: “Tes serviteurs feront ce que mon seigneur ordonne.
26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד	26 Nos petits-fils, nos femmes, nos troupeaux et toutes nos bêtes de somme resteront dans les villes de Galaad,
27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר	27 pendant que tes serviteurs iront en armes devant Yahvé pour combattre, comme l’a dit mon seigneur.”
28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל	28 Moïse donna donc des ordres à leur sujet au prêtre Éléazar, à Josué fils de Noun et aux chefs des tribus d’Israël.
29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה	29 Moïse leur dit: “Si les fils de Gad et les fils de Ruben, armés pour le combat, passent avec vous le Jourdain devant Yahvé, lorsque le pays vous sera soumis, vous leur donnerez en propriété le pays de Galaad.
30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען	30 Mais s’ils ne passent pas en armes avec vous, ils devront s’installer au milieu de vous dans le pays de Canaan.”
31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה	31 Les fils de Gad et les fils de Ruben répondirent: “Nous ferons ce que Yahvé a dit à tes serviteurs.
32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן	32 Nous passerons en armes au pays de Canaan, devant Yahvé, mais notre propriété, notre part d’héritage sera de ce côté-ci du Jourdain.”
33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב	33 C’est ainsi que Moïse donna aux fils de Gad, aux fils de Ruben et à la demi-tribu de Manassé, fils de Joseph, le royaume de Sihon roi des Amorites, et le royaume d’Og roi du Bashan. Il leur donna ces pays avec les villes situées à l’intérieur de leurs frontières et les villages environnants.
34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער	34 Les fils de Gad construisirent donc Dibon, Atarot, Aroër,
35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה	35 Atrot-Chofan, Yazer, Yogboha,
36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן	36 Beth-Nimra et Beth-Haran, autant de villes fortifiées, ainsi que des parcs pour leur petit bétail.
37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים	37 Les fils de Ruben construisirent Heshbon, Éléalé, Kiryatayim,
38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו	38 Nébo et Baal-Méon dont on changea les noms, et Sibma. Ils donnèrent des noms à toutes ces villes qu’ils avaient construites.
39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה	39 Les fils de Makir, fils de Manassé marchèrent sur Galaad; ils le conquirent et chassèrent les Amorites qui y étaient installés.
40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה	40 Moïse donna Galaad à Makir fils de Manassé, qui s’y établit.
41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר	41 Yaïr fils de Manassé, s’empara des villages et les appela les Douars de Yaïr.
42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו	42 Nobah s’empara de Kénat (à laquelle il donna son nom, Nobah) et des villages qui l’entouraient.