Micà (מיכה) - Michea 38

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר
2 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו	2 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־גֹּוג אֶרֶץ הַמָּגֹוג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו
3 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל	3 וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ גֹּוג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל
4 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם	4 וְשֹׁובַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהֹוצֵאתִי אֹותְךָ וְאֶת־כָּל־חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלֹול כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבֹות כֻּלָּם
5 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע	5 פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכֹובָע
6 גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך	6 גֹּמֶר וְכָל־אֲגַפֶּיהָ בֵּית תֹּוגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפֹון וְאֶת־כָּל־אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ
7 הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר	7 הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ אַתָּה וְכָל־קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר
8 מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם	8 מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבֹוא ׀ אֶל־אֶרֶץ ׀ מְשֹׁובֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם
9 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך	9 וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבֹוא כֶּעָנָן לְכַסֹּות הָאָרֶץ תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אֹותָךְ׃ ס
10 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה	10 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל־לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה
11 ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם	11 וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל־אֶרֶץ פְּרָזֹות אָבֹוא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חֹומָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם
12 לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ	12 לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל־חֳרָבֹות נֹושָׁבֹת וְאֶל־עַם מְאֻסָּף מִגֹּויִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ
13 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול	13 שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל־כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת ׀ כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדֹול׃ ס
14 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע	14 לָכֵן הִנָּבֵא בֶן־אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגֹוג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלֹוא ׀ בַּיֹּום הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע
15 ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב	15 וּבָאתָ מִמְּקֹומְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפֹון אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדֹול וְחַיִל רָב
16 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג	16 וְעָלִיתָ עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסֹּות הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאֹותִיךָ עַל־אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגֹּויִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גֹּוג׃ ס
17 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם	17 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַאַתָּה־הוּא אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמֹונִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם׃ ס
18 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי	18 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא בְּיֹום בֹּוא גֹוג עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי
19 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל	19 וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם־לֹא ׀ בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדֹול עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל
20 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול	20 וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעֹוף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגֹות וְכָל־חֹומָה לָאָרֶץ תִּפֹּול
21 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה	21 וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל־הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה
22 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו	22 וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתֹּו בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שֹׁוטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל־אֲגַפָּיו וְעַל־עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתֹּו
23 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה	23 וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנֹודַעְתִּי לְעֵינֵי גֹּויִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס