Micà (מיכה) - Michea 31

¹ ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר² בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך³ הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו⁴ מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה⁵ על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו⁶ בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים⁷ וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים⁸ ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו⁹ יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים¹⁰ לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו¹¹ ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו¹² ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו¹³ על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה¹⁴ למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור¹⁵ כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה¹⁶ מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים¹⁷ גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים¹⁸ אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה