Amos (עמוס) - Amos 9

¹ מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי² מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים³ וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה⁴ איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך⁵ ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו⁶ שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה⁷ לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי⁸ חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו⁹ העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי¹⁰ על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו¹¹ ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב¹² מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר¹³ ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה¹⁴ וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם¹⁵ לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש¹⁶ והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם¹⁷ כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה¹⁸ ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים¹⁹ כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו²⁰ כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה²¹ כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות²² דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף²³ כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו²⁴ כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה²⁵ הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה²⁶ על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב