Amos (עמוס) - Amos 50

¹ הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא² הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה³ כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו⁴ בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו⁵ ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח⁶ צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם⁷ כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה⁸ נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן⁹ כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם¹⁰ והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה¹¹ כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים¹² בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה¹³ מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה¹⁴ ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה¹⁵ הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה¹⁶ כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו¹⁷ שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל¹⁸ לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור¹⁹ ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו²⁰ בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר²¹ על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך²² קול מלחמה בארץ ושבר גדול²³ איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים²⁴ יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית²⁵ פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים²⁶ באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית²⁷ חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם²⁸ קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו²⁹ השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל³⁰ לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה³¹ הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך³² וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו³³ כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם³⁴ גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל³⁵ חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה³⁶ חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו³⁷ חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו³⁸ חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו³⁹ לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור⁴⁰ כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם⁴¹ הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ⁴² קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל⁴³ שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה⁴⁴ הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני⁴⁵ לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה⁴⁶ מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע