Amos (עמוס) - Amos 44

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר	1 Voici la parole qui fut adressée à Jérémie à propos de tous les Judéens qui habitaient en Égypte: ceux de Migdol, de Tahpanhès, de Nof et du pays de Patros.
2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב	2 “Voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Vous avez vu tout le malheur que j’ai fait venir sur Jérusalem et sur toutes les villes de Juda. Aujourd’hui elles sont en ruines et sans habitants.
3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם	3 C’est qu’ils m’avaient mis en colère avec tout le mal qu’ils commettaient: ils sont allés encenser et servir des dieux étrangers qu’ils ne connaissaient pas, ni eux, ni leurs pères.
4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי	4 “Je n’ai pas cessé de leur envoyer tous mes serviteurs les prophètes, pour leur dire: Ne faites donc pas cette chose honteuse que je déteste!
5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים	5 Mais ils n’ont pas écouté, ils n’ont pas prêté l’oreille, ils ne sont pas revenus de leurs actions mauvaises, ils n’ont pas cessé d’encenser les dieux étrangers.
6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה	6 “Alors s’est enflammé le feu de ma colère, il a brûlé les villes de Juda et les rues de Jérusalem; il en a fait une ruine, un désert, comme on le voit en ce jour.
7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית	7 “Et maintenant, voici ce que dit Yahvé, le Dieu Sabaot, le Dieu d’Israël: Pourquoi vous faites-vous du mal à vous-mêmes? Voulez-vous que Juda soit privé d’hommes et de femmes, d’enfants et de nourrissons, au point qu’il n’en reste rien?
8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ	8 Pourquoi agissez-vous de façon à me mettre en colère? N’offrez pas d’encens aux dieux étrangers en cette Égypte où vous êtes venus vous installer. Voulez-vous donc disparaître et devenir une malédiction et une moquerie pour toutes les nations de la Terre?
9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם	9 Avez-vous oublié les crimes de vos pères, les crimes des rois de Juda et les crimes de ses chefs, les crimes que vous et vos femmes avez commis en Juda et dans les rues de Jérusalem?
10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם	10 On ne s’est pas repenti jusqu’à ce jour, on n’a pas suivi ma loi et mes commandements que j’avais placés devant vous et devant vos pères.
11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה	11 “C’est pourquoi, voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Je me tourne contre vous pour votre malheur et je vais supprimer tout Juda.
12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה	12 Je prendrai ce qui reste de Juda, ceux qui ont décidé d’aller en Égypte pour s’y installer, et ils périront tous. Ils tomberont en Égypte, ils y mourront par l’épée et par la famine: du plus petit jusqu’au plus grand, tous mourront par l’épée et par la famine. Ils seront un exemple de malédiction, de déchéance; on ne fera que s’en moquer.
13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר	13 Je m’en prendrai à ceux qui habitent en Égypte comme je m’en suis pris à Jérusalem, avec l’épée, la famine et la peste.
14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים	14 De tous ceux qui restent de Juda et qui sont entrés en Égypte pour s’y installer, avec l’espoir de retourner en Juda, il n’y aura ni fuyard ni survivant.”
15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר	15 Tous les hommes qui savaient que leurs femmes encensaient des dieux étrangers, toutes les femmes qui étaient là et tout le peuple qui habitait à Patros, en Égypte - cela faisait beaucoup de monde - répondirent alors à Jérémie:
16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך	16 “Nous ne te suivrons pas dans ce que tu nous dis au nom de Yahvé.
17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו	17 Nous ferons comme nous l’avons décidé, nous brûlerons l’encens pour la reine des cieux et nous lui offrirons des libations. Nous le faisions bien, nous et nos pères, nos rois et nos chefs, dans les villes de Juda et dans les rues de Jérusalem, et alors nous avions du pain comme nous voulions, nous étions heureux et nous ne connaissions pas le malheur.
18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו	18 “Mais dès que nous avons cessé d’encenser la reine des cieux et de lui offrir des libations, nous avons manqué de tout et nous sommes morts par l’épée et par la famine.
19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים	19 D’ailleurs, lorsque nous encensons la reine des cieux et que nous lui offrons des libations, ce n’est pas en cachette de nos maris que nous faisons ces gâteaux à son image et que nous préparons ces libations.”
20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר	20 Alors Jérémie prit la parole et dit à tout le peuple, aux hommes, aux femmes et à tous les gens qui lui avaient répliqué:
21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו	21 “C’est tout le contraire: cet encensement que vous pratiquiez dans les villes de Juda et dans les rues de Jérusalem, vous, vos pères, vos rois et vos chefs, et tout le peuple du pays, Yahvé s’en est souvenu et tout lui est revenu à la mémoire.
22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה	22 Yahvé ne peut plus supporter le spectacle des mauvaises actions et des horreurs que vous commettez; c’est pourquoi votre pays est devenu une ruine, un désert, une malédiction, privé d’habitants comme il l’est aujourd’hui.
23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה	23 Avec votre encens vous avez péché contre Yahvé; vous n’avez pas écouté la voix de Yahvé et vous n’avez pas suivi sa Loi, ses commandements et ses préceptes; c’est pourquoi ce malheur vous est arrivé comme on le voit aujourd’hui.”
24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים	24 Jérémie dit encore à tout le peuple et à toutes les femmes: Écoutez la parole de Yahvé, vous tous Judéens qui êtes en Égypte.
25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם	25 Voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Vous, les femmes, faites donc comme vous l’avez décidé. Vous avez dit: Nous accomplirons les vœux que nous avons faits, nous encenserons la reine des cieux et nous lui offrirons des libations. Eh bien, honorez donc vos promesses, faites ce que vous avez promis!
26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים	26 Mais écoutez cette parole de Yahvé, vous tous Judéens qui habitez en Égypte: Voici ce que moi, j’ai juré par mon grand Nom. Mon nom - dit Yahvé - ne sera plus prononcé par aucun homme de Juda dans tout le pays d’Égypte; aucun d’eux ne dira plus: Vive le Seigneur Yahvé!
27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם	27 “Je vais m’occuper d’eux pour le malheur et non pour leur faire du bien; tous les hommes de Juda qui sont en Égypte disparaîtront par l’épée et par la famine, jusqu’au dernier.
28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם	28 (Un tout petit nombre d’hommes qui aura échappé à l’épée, reviendra d’Égypte au pays de Juda). Tous ceux de Juda qui sont en Égypte sauront alors quelle est la parole qui se réalise: la mienne ou la leur.
29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה	29 Voici le signe - parole de Yahvé - qui vous permettra de savoir que je viens vous visiter ici et que les paroles de menaces que j’ai prononcées contre vous se réaliseront.
30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו	30 Vous avez vu comment j’ai livré Sédécias, roi de Juda, aux mains de Nabukodonozor, roi de Babylone, son ennemi qui en voulait à sa vie; de même je vais livrer Hofra, le Pharaon d’Égypte, aux mains de ses ennemis qui en veulent à sa vie.”