Amos (עמוס) - Amos 4

¹ אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד² ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו³ כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים⁴ המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם⁵ הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר⁶ שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול⁷ עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב⁸ על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו⁹ והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו¹⁰ ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש¹¹ בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר¹² רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם¹³ הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו¹⁴ כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך¹⁵ כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים¹⁶ הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם¹⁷ כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה¹⁸ דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך¹⁹ מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה²⁰ שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי²¹ עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר²² כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו²³ ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם²⁴ ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו²⁵ ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו²⁶ ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו²⁷ כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה²⁸ על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה²⁹ מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש³⁰ ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו³¹ כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים