Amos (עמוס) - Amos 25

¹ הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל² אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר³ מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם⁴ ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע⁵ לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם⁶ ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם⁷ ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם⁸ לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי⁹ הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם¹⁰ והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר¹¹ והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה¹² והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם¹³ והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים¹⁴ כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם¹⁵ כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם¹⁶ ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם¹⁷ ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם¹⁸ את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה¹⁹ את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו²⁰ ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד²¹ את אדום ואת מואב ואת בני עמון²² ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים²³ ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה²⁴ ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר²⁵ ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי²⁶ ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם²⁷ ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם²⁸ והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו²⁹ כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות³⁰ ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ³¹ בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה³² כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ³³ והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו³⁴ הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה³⁵ ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן³⁶ קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם³⁷ ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה³⁸ עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו