Amos (עמוס) - Amos 10

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל	1 Hear ye the word which the Lord hath spoken concerning you, O house of Israel.
2 כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה	2 Thus saith the Lord: Learn not according to the ways of the Gentiles: and be not afraid of the signs of heaven, which the heathens fear:
3 כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד	3 For the laws of the people are vain: for the works of the hand of the workman hath cut a tree out of the forest with an axe.
4 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק	4 He hath decked it with silver and gold: he hath put it together with nails and hammers, that it may not fall asunder.
5 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם	5 They are framed after the likeness of a palm tree, and shall not speak: they must be carried to be removed, because they cannot go. Therefore, fear them not, for they can neither do evil nor good.
6 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה	6 There is none like to thee, O Lord: thou art great and great is thy name in might.
7 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך	7 Who shall fear thee, O king of nations? for thine is the glory: among all the wise men of the nations, and in all their kingdoms there is none like unto thee.
8 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא	8 They shall all proved together to be senseless and foolish: the doctrine of their vanity is wood.
9 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם	9 Silver spread into plates is brought from Tharsis, and gold from Ophaz: the work of the artificer, and of the hand of the coppersmith: violet and purple is their clothing: all these things are the work of artificers.
10 ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו	10 But the Lord is the true God: he is the living God, and the everlasting king, at his wrath the earth shall tremble, and the nations shall not be able to abide his threatening.
11 כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה	11 Thus then shall you say to them: The gods that have not made heaven and earth, let them perish from the earth, and from among those places that are under heaven.
12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים	12 He that maketh the earth by his power, that prepareth the world by his wisdom, and stretcheth out the heavens by his knowledge.
13 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו	13 At his voice he giveth a multitude of waters in the heaven, and lifteth up the clouds from the ends of the earth: he maketh lightnings for rain, and bringeth for the wind out of his treasures.
14 נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם	14 Every man is become a fool for knowledge every artist is confounded in his graven idol: for what he hath cast is false, and there is no spirit in them.
15 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו	15 They are vain things and a ridiculous work: in the time of their visitation they shall perish.
16 לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו	16 The portion of Jacob is not like these: for it is he who formed all things: and Israel is the rod of his inheritance: the Lord of hosts is his name.
17 אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור	17 Gather up thy shame out of the land, thou that dwellest in a siege.
18 כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו	18 For thus saith the Lord: Behold I will cast away far off the inhabitants of the land at this time: and I will afflict them, so that they may be found.
19 אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו	19 Woe is me for my destruction, my wound is very grievous. But I said: Truly this is my own evil, and I will bear it.
20 אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי	20 My tabernacle is laid waste, all my cords are broken: my children are gone out from me, and they are not: there is none to stretch forth my tent any more, and to set up my curtains.
21 כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה	21 Because the pastors have done foolishly, and have not sought the Lord: therefore have they not understood, and all their flock is scattered.
22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים	22 Behold the sound of a noise cometh, a great commotion out of the land of the north: to make the cities of Juda a desert, and a dwelling for dragons.
23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו	23 I know, O Lord, that the way of a man is not his: neither is it in a man to walk, and to direct his steps.
24 יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני	24 Correct me, O Lord, but yet with judgement: and not in fury, lest thou bring me to nothing.
25 שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו	25 Pour out thy indignation upon the nations that have not known thee, and upon the provinces that have not called upon thy name: because they have eaten up Jacob, and devoured him, and consumed him, and have destroyed his glory.