Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע	1 Magistro chori. David. Psalmus. Domine, scrutatus es et cognovisti me,
2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק	2 tu cognovisti sessionem meam et resurrectionem meam. Intellexisti cogitationes meas de longe,
3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה	3 semitam meam et accubitum meum investigasti. Et omnes vias meas perspexisti,
4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה	4 quia nondum est sermo in lingua mea, et ecce, Domine, tu novisti omnia.
5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה	5 A tergo et a fronte coartasti me et posuisti super me manum tuam.
6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה	6 Mirabilis nimis facta est scientia tua super me, sublimis, et non attingam eam.
7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח	7 Quo ibo a spiritu tuo et quo a facie tua fugiam?
8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך	8 Si ascendero in caelum, tu illic es; si descendero in infernum, ades.
9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים	9 Si sumpsero pennas aurorae et habitavero in extremis maris,
10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך	10 etiam illuc manus tua deducet me, et tenebit me dextera tua.
11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני	11 Si dixero: “ Forsitan tenebrae compriment me, et nox illuminatio erit circa me ”,
12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה	12 etiam tenebrae non obscurabuntur a te, et nox sicut dies illuminabitur - sicut tenebrae eius ita et lumen eius -.
13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי	13 Quia tu formasti renes meos, contexuisti me in utero matris meae.
14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד	14 Confitebor tibi, quia mirabiliter plasmatus sum; mirabilia opera tua, et anima mea cognoscit nimis.
15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ	15 Non sunt abscondita ossa mea a te, cum factus sum in occulto, contextus in inferioribus terrae.
16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם	16 Imperfectum adhuc me viderunt oculi tui, et in libro tuo scripti erant omnes dies: ficti erant, et nondum erat unus ex eis.
17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם	17 Mihi autem nimis pretiosae cogitationes tuae, Deus; nimis gravis summa earum.
18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך	18 Si dinumerabo eas, super arenam multiplicabuntur; si ad finem pervenerim, adhuc sum tecum.
19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני	19 Utinam occidas, Deus, peccatores; viri sanguinum, declinate a me.
20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך	20 Qui loquuntur contra te maligne: exaltantur in vanum contra te.
21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט	21 Nonne, qui oderunt te, Domine, oderam et insurgentes in te abhorrebam?
22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי	22 Perfecto odio oderam illos, et inimici facti sunt mihi.
23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי	23 Scrutare me, Deus, et scito cor meum; proba me et cognosce semitas meas
24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם	24 et vide, si via vanitatis in me est, et deduc me in via aeterna.