Shemòt (שמות) - Esodo 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר	1 À la suite de cela, Moïse et Aaron allèrent dire au Pharaon: “Voici une parole de Yahvé, le Dieu d’Israël: Laisse partir mon peuple pour qu’il me célèbre une fête dans le désert.”
2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח	2 Pharaon répondit: “Qui est Yahvé, pour que j’écoute sa parole et que je laisse partir Israël? Je ne connais pas Yahvé et je ne laisserai pas partir Israël!”
3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב	3 Ils dirent: “Le Dieu des Hébreux s’est présenté devant nous. Laisse-nous donc partir à trois jours de marche dans le désert, pour offrir un sacrifice à Yahvé notre Dieu. Autrement, il pourrait nous frapper par la peste ou par l’épée.”
4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם	4 Le roi d’Égypte leur dit: “Moïse et Aaron, pourquoi détournez-vous le peuple de son travail? Retournez sur vos chantiers!”
5 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם	5 Le Pharaon ajouta: “Ils sont maintenant plus nombreux que le peuple du pays, et vous voudriez qu’ils arrêtent leur travail?”
6 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר	6 Le jour même, Pharaon donna des ordres aux inspecteurs du peuple et aux surveillants:
7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן	7 “Vous ne leur donnerez plus de paille pour fabriquer les briques, comme vous le faisiez jusqu’ici. Ils iront eux-mêmes ramasser la paille.
8 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו	8 Cependant vous exigerez d’eux la même quantité de briques que dans le passé, vous ne la réduirez pas. Ce sont des paresseux! C’est pour cela qu’ils viennent me crier: Laisse-nous aller pour offrir un sacrifice à notre Dieu!
9 תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר	9 Faites-les travailler davantage et ils ne se laisseront plus tourner la tête avec toutes ces bêtises.”
10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן	10 Les inspecteurs du peuple et les surveillants vinrent donc dire au peuple: “Voici ce qu’a dit le Pharaon: On ne vous donnera plus de paille,
11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר	11 vous irez la chercher vous-mêmes là où vous en trouverez. Mais on ne vous diminuera pas la tâche!”
12 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן	12 Le peuple se dispersa dans toute l’Égypte pour ramasser de la paille et la broyer.
13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן	13 Les surveillants étaient sur eux et leur disaient: “Terminez votre travail! Vous devez faire chaque jour la quantité prévue, comme quand il y avait de la paille!”
14 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום	14 Les surveillants des Israélites, ceux qui avaient été mis à leur tête par les inspecteurs du Pharaon, reçurent des coups. On leur disait: “Pourquoi n’a-t-on pas fait hier et aujourd’hui la même quantité de briques qu’auparavant?”
15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך	15 Les surveillants des Israélites vinrent se plaindre auprès du Pharaon: “Pourquoi traites-tu ainsi tes serviteurs?
16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך	16 On ne donne plus de paille à tes serviteurs, et on leur dit: Faites des briques quand même! Et maintenant, on frappe tes serviteurs… ton peuple est réellement en faute!”
17 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה	17 Le Pharaon répondit: “Vous êtes des paresseux, oui, des paresseux! Voilà pourquoi vous dites: Laisse-nous offrir un sacrifice à Yahvé!
18 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו	18 Maintenant donc, retournez au travail, on ne vous donnera pas de paille et vous fournirez la même quantité de briques qu’avant.”
19 ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו	19 Alors les surveillants se retournèrent contre les Israélites: “On ne diminuera pas le nombre des briques, vous ferez chaque jour la quantité fixée.”
20 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה	20 Comme ils sortaient de la maison du Pharaon, ils rencontrèrent Moïse et Aaron qui les attendaient.
21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו	21 Ils leur dirent: “Que Yahvé voie, et qu’il juge! À cause de vous le Pharaon et ses serviteurs ne peuvent plus nous sentir. Vous avez mis dans leurs mains l’épée pour nous tuer.”
22 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני	22 Alors Moïse se tourna vers Yahvé et lui dit: “Mon Seigneur, pourquoi as-tu fait du mal à ce peuple? Pourquoi m’as-tu envoyé?
23 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך	23 Depuis le jour où je suis venu trouver le Pharaon pour lui parler en ton nom, il n’a cessé de maltraiter ce peuple et tu n’as rien fait pour le délivrer!”