Shemòt (שמות) - Esodo 10

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו	1 Then the LORD said to Moses, "Go to Pharaoh, for I have made him and his servants obdurate in order that I may perform these signs of mine among them
2 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה	2 and that you may recount to your son and grandson how ruthlessly I dealt with the Egyptians and what signs I wrought among them, so that you may know that I am the LORD."
3 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני	3 So Moses and Aaron went to Pharaoh and told him, "Thus says the LORD, the God of the Hebrews: How long will you refuse to submit to me? Let my people go to worship me.
4 כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך	4 If you refuse to let my people go, I warn you, tomorrow I will bring locusts into your country.
5 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה	5 They shall cover the ground, so that the ground itself will not be visible. They shall eat up the remnant you saved unhurt from the hail, as well as all the foliage that has since sprouted in your fields.
6 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה	6 They shall fill your houses and the houses of your servants and of all the Egyptians; such a sight your fathers or grandfathers have not seen from the day they first settled on this soil up to the present day." With that he turned and left Pharaoh.
7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים	7 But Pharaoh's servants said to him, "How long must he be a menace to us? Let the men go to worship the LORD, their God. Do you not yet realize that Egypt is being destroyed?"
8 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים	8 So Moses and Aaron were brought back to Pharaoh, who said to them, "You may go and worship the LORD, your God. But how many of you will go?"
9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו	9 "Young and old must go with us," Moses answered, "our sons and daughters as well as our flocks and herds must accompany us. That is what a feast of the LORD means to us."
10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם	10 "The LORD help you," Pharaoh replied, "if I ever let your little ones go with you! Clearly, you have some evil in mind.
11 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה	11 No, no! Just you men can go and worship the LORD. After all, that is what you want." With that they were driven from Pharaoh's presence.
12 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד	12 The LORD then said to Moses, "Stretch out your hand over the land of Egypt, that locusts may swarm over it and eat up all the vegetation and whatever the hail has left."
13 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה	13 So Moses stretched out his staff over the land of Egypt, and the LORD sent an east wind blowing over the land all that day and all that night. At dawn the east wind brought the locusts.
14 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן	14 They swarmed over the whole land of Egypt and settled down on every part of it. Never before had there been such a fierce swarm of locusts, nor will there ever be.
15 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים	15 They covered the surface of the whole land, till it was black with them. They ate up all the vegetation in the land and the fruit of whatever trees the hail had spared. Nothing green was left on any tree or plant throughout the land of Egypt.
16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם	16 Hastily Pharaoh summoned Moses and Aaron and said, "I have sinned against the LORD, your God, and against you.
17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה	17 But now, do forgive me my sin once more, and pray the LORD, your God, to take at least this deadly pest from me."
18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה	18 When Moses left the presence of Pharaoh, he prayed to the LORD,
19 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים	19 and the LORD changed the wind to a very strong west wind, which took up the locusts and hurled them into the Red Sea. But though not a single locust remained within the confines of Egypt,
20 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל	20 the LORD made Pharaoh obstinate, and he would not let the Israelites go.
21 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך	21 Then the LORD said to Moses, "Stretch out your hand toward the sky, that over the land of Egypt there may be such intense darkness that one can feel it."
22 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים	22 So Moses stretched out his hand toward the sky, and there was dense darkness throughout the land of Egypt for three days.
23 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם	23 Men could not see one another, nor could they move from where they were, for three days. But all the Israelites had light where they dwelt.
24 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם	24 Pharaoh then summoned Moses and Aaron and said, "Go and worship the LORD. Your little ones, too, may go with you. But your flocks and herds must remain."
25 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו	25 Moses replied, "You must also grant us sacrifices and holocausts to offer up to the LORD, our God.
26 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה	26 Hence, our livestock also must go with us. Not an animal must be left behind. Some of them we must sacrifice to the LORD, our God, but we ourselves shall not know which ones we must sacrifice to him until we arrive at the place itself."
27 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם	27 But the LORD made Pharaoh obstinate, and he would not let them go.
28 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות	28 "Leave my presence," Pharaoh said to him, "and see to it that you do not appear before me again! The day you appear before me you shall die!"
29 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך	29 Moses replied, "Well said! I will never appear before you again."