Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Esdra 9

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי	1 When these matters had been concluded, the leaders approached me with this report: "Neither the Israelite laymen nor the priests nor the Levites have kept themselves aloof from the peoples of the land and their abominations (Canaanites, Hittites, Perizzites, Jebusites, Ammonites, Moabites, Egyptians, and Amorites);
2 כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה	2 for they have taken some of their daughters as wives for themselves and their sons, and thus they have desecrated the holy race with the peoples of the land. Furthermore, the leaders and rulers have taken a leading part in this apostasy!"
3 וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם	3 When I had heard this thing, I tore my cloak and my mantle, plucked hair from my head and beard, and sat there stupefied.
4 ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב	4 Around me gathered all who were in dread of the sentence of the God of Israel on this apostasy of the exiles, while I remained motionless until the evening sacrifice.
5 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי	5 Then, at the time of the evening sacrifice, I rose in my wretchedness, and with cloak and mantle torn I fell on my knees, stretching out my hands to the LORD, my God.
6 ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים	6 I said: "My God, I am too ashamed and confounded to raise my face to you, O my God, for our wicked deeds are heaped up above our heads and our guilt reaches up to heaven.
7 מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה	7 From the time of our fathers even to this day great has been our guilt, and for our wicked deeds we have been delivered over, we and our kings and our priests, to the will of the kings of foreign lands, to the sword, to captivity, to pillage, and to disgrace, as is the case today.
8 ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו	8 "And now, but a short time ago, mercy came to us from the LORD, our God, who left us a remnant and gave us a stake in his holy place; thus our God has brightened our eyes and given us relief in our servitude.
9 כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם	9 For slaves we are, but in our servitude our God has not abandoned us; rather, he has turned the good will of the kings of Persia toward us. Thus he has given us new life to raise again the house of our God and restore its ruins, and has granted us a fence in Judah and Jerusalem.
10 ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך	10 But now, O our God, what can we say after all this? For we have abandoned your commandments,
11 אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם	11 which you gave through your servants the prophets: the land which you are entering to take as your possession is a land unclean with the filth of the peoples of the land, with the abominations with which they have filled it from one end to the other in their uncleanness.
12 ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם	12 Do not, then, give your daughters to their sons in marriage, and do not take their daughters for your sons. Never promote their peace and prosperity; thus you will grow strong, enjoy the produce of the land, and leave it as an inheritance to your children forever.
13 ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת	13 "After all that has come upon us for our evil deeds and our great guilt-though you, our God, have made less of our sinfulness than it deserved and have allowed us to survive as we do--
14 הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה	14 shall we again violate your commandments by intermarrying with these abominable peoples? Would you not become so angered with us as to destroy us without remnant or survivor?
15 יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת	15 O LORD, God of Israel, you are just; yet we have been spared, the remnant we are today. Here we are before you in our sins. Because of all this, we can no longer stand in your presence."