M'lakhim (מלכים) - 2 Re 4

¹ ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים² ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן³ ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי⁴ ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי⁵ ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת⁶ ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן⁷ ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר⁸ ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם⁹ ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד¹⁰ נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה¹¹ ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה¹² ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו¹³ ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת¹⁴ ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן¹⁵ ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח¹⁶ ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך¹⁷ ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע¹⁸ ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים¹⁹ ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו²⁰ וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת²¹ ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא²² ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה²³ ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום²⁴ ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך²⁵ ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז²⁶ עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום²⁷ ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי²⁸ ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי²⁹ ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער³⁰ ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה³¹ וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער³² ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו³³ ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה³⁴ ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד³⁵ וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו³⁶ ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך³⁷ ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא³⁸ ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים³⁹ ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו⁴⁰ ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל⁴¹ ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר⁴² ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו⁴³ ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר⁴⁴ ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה