M'lakhim (מלכים) - 2 Re 17

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל תשע שנים	1 Osée, fils d’Éla commença à régner sur Israël, à Samarie, en la douzième année d’Akaz, roi de Juda; il régna 9 ans.
2 ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו	2 Il fit ce qui est mal au regard de Yahvé, mais pas autant que les rois d’Israël qui l’avaient précédé.
3 עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה	3 Salmanasar roi d’Assyrie vint l’attaquer, et Osée dut se soumettre: il lui paya un tribut.
4 וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא	4 Mais le roi d’Assyrie s’aperçut que Osée conspirait contre lui: il avait envoyé des messagers à Saïs, vers le roi d’Égypte, et il ne payait plus le tribut, comme chaque année, au roi d’Assyrie. Celui-ci le fit donc arrêter et mettre en prison, enchaîné.
5 ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים	5 Le roi d’Assyrie envahit tout le pays; il arriva devant Samarie et l’assiégea durant trois ans.
6 בשנת התשיעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אתם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי	6 La neuvième année d’Osée, le roi d’Assyrie s’empara de Samarie et il déporta les Israélites en Assyrie. Il les établit à Halah sur le Habor, le fleuve de Gozan, ainsi que dans les villes de Médie.
7 ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים	7 Cela arriva parce que les fils d’Israël avaient péché contre Yahvé leur Dieu, qui les avait fait monter du pays d’Égypte et les avait délivrés de la main du Pharaon, roi d’Égypte: ils s’étaient tournés vers d’autre dieux.
8 וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו	8 Les Israélites imitèrent les coutumes des nations que Yahvé avait dépossédées devant les fils d’Israël.
9 ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר	9 Ils prononcèrent contre Yahvé, leur Dieu, des paroles indécentes, ils se construisirent des Hauts-Lieux dans toutes leurs villes, depuis la tour de garde jusqu’à la ville fortifiée.
10 ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן	10 Ils mirent des pierres levées et des pieux sacrés sur toute colline élevée et sous tout arbre vert.
11 ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה	11 Et là, dans tous ces Hauts-Lieux, ils faisaient fumer l’encens comme avaient fait les nations que Yahvé avait chassées devant eux; ils commirent encore toutes sortes d’actions mauvaises pour mettre Yahvé en colère.
12 ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה	12 Ils se mirent au service de sales idoles alors que Yahvé leur avait dit: “Vous ne ferez pas cela.”
13 ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים	13 Pourtant Yahvé avait solennellement averti Israël et Juda par la bouche de tous les prophètes et de tous les voyants: “Renoncez à votre mauvaise conduite et observez mes commandements et mes ordres, selon cette Loi que j’ai ordonnée à vos pères et que je vous ai communiquée par la bouche de mes serviteurs les prophètes.”
14 ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם	14 Mais ils n’écoutèrent pas. Et plus encore que leurs pères, qui n’avaient pas cru en Yahvé, leur Dieu, ils firent la forte tête.
15 וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם	15 Ils méprisèrent ses commandements et l’Alliance qu’il avait conclue avec leurs pères, les ordonnances qu’il leur avait données. Ils s’attachèrent à des idoles inutiles et devinrent eux-mêmes aussi inutiles que leurs idoles, comme les nations qui les entouraient, alors que Yahvé leur avait commandé de ne pas les imiter.
16 ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל	16 Ils abandonnèrent tous les commandements de Yahvé leur Dieu, ils se firent des idoles de métal: leurs deux veaux! Ils dressèrent des pieux sacrés, ils se prosternèrent devant toutes les puissances du ciel, et ils servirent Baal.
17 ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו	17 Ils sacrifièrent leurs fils et leurs filles par le feu, ils pratiquèrent la sorcellerie et la magie, ils se vendirent pour faire ce qui est mal au regard de Yahvé, pour le mettre en colère.
18 ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו	18 Finalement, Yahvé s’emporta contre Israël et le rejeta loin de lui. Seule la tribu de Juda est restée.
19 גם יהודה לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו	19 Mais Juda non plus n’a pas observé les commandements de Yahvé, son Dieu; ils ont imité les pratiques qui étaient devenues habituelles en Israël.
20 וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים עד אשר השליכם מפניו	20 C’est pourquoi Yahvé a rejeté toute la race d’Israël, il les a frappés, il les a livrés aux mains de pillards et en fin de compte il les a rejetés loin de lui.
21 כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה	21 Lorsque Jéroboam fils de Nabat a arraché Israël à la maison de David, lorsqu’on l’a consacré comme roi, il a éloigné Israël loin de Yahvé: il lui a fait commettre un grand péché.
22 וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה לא סרו ממנה	22 Les Israélites ont persévéré dans tous les péchés que Jéroboam avait commis, ils ne s’en sont pas détournés.
23 עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה	23 Si bien qu’à la fin Yahvé a rejeté Israël loin de lui, comme il l’avait dit par la bouche de tous ses serviteurs les prophètes; Israël a été déporté en Assyrie loin de sa terre jusqu’à ce jour.
24 ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה	24 Le roi d’Assyrie fit venir des gens de Babylone, de Kouta, d’Avva, de Hamat, et de Séfarvayim; il les installa dans les villes de Samarie à la place des Israélites. Ils prirent ainsi possession de la Samarie et s’établirent dans ses villes.
25 ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם	25 Au début, quand ils s’installèrent dans ce lieu, ces gens n’honoraient pas Yahvé, aussi Yahvé envoya-t-il contre eux des lions qui en firent un carnage.
26 ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ	26 Alors ils dirent au roi d’Assyrie: “Les nations que tu as déportées et installées dans les villes de Samarie ne connaissent pas la Loi du Dieu du pays. C’est pourquoi il a envoyé contre elles des lions et ceux-ci les font mourir, car ils ne connaissent pas la Loi du Dieu du pays.”
27 ויצו מלך אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את משפט אלהי הארץ	27 Le roi d’Assyrie donna donc cet ordre: “Renvoyez là-bas l’un des prêtres que j’ai déportés, il s’y établira et il leur apprendra la Loi du Dieu du pays.”
28 ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה	28 L’un des prêtres de Samarie qui avaient été déportés y alla donc; il s’établit à Béthel et il leur apprit comment on devait honorer Yahvé.
29 ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם	29 Mais chaque nation se faisait ses propres dieux et les plaçait dans les maisons des Hauts-Lieux que les Samaritains avaient construits, chaque nation dans les villes où elle habitait.
30 ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל ואנשי חמת עשו את אשימא	30 Ainsi les gens de Babylone se firent un Soukot-Bénot; les gens de Kouta, un Nergal; ceux de Hamat, un Achima;
31 והעוים עשו נבחז ואת תרתק והספרוים שרפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה ספרים	31 les Avvites se firent un Nibhaz et un Tartak; les gens de Séfarvayim faisaient passer leurs enfants par le feu en l’honneur d’Adramélek et d’Anamélek, les divinités de Séfarvayim.
32 ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות	32 Ils servaient aussi Yahvé, c’est pourquoi ils choisirent parmi eux des prêtres pour les Hauts-Lieux, pour servir en leur nom dans les maisons des Hauts-Lieux.
33 את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם	33 Ils servaient Yahvé mais ils servaient aussi leurs dieux selon les coutumes des nations d’où ils avaient été déportés.
34 עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל	34 Jusqu’à ce jour ils suivent leurs anciennes coutumes. Ils n’honorent pas vraiment Yahvé, car ils ne tiennent pas compte de ses rites et de ses coutumes, selon la Loi et le commandement que Yahvé a donnés aux fils de Jacob, l’homme à qui il a donné le nom d’Israël.
35 ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם	35 Yahvé avait conclu avec eux une Alliance et il leur avait donné cet ordre: “Vous ne servirez pas les dieux étrangers, vous ne vous prosternerez pas devant eux, vous ne leur rendrez pas de culte et vous ne leur offrirez pas de sacrifices:
36 כי אם את יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו	36 vous n’aurez que Yahvé, qui vous a fait monter du pays d’Égypte en montrant sa force, en frappant de grands coups. C’est lui que vous servirez, c’est devant lui que vous vous prosternerez et c’est à lui que vous offrirez des sacrifices.
37 ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים	37 “Vous observerez et vous mettrez en pratique tous les jours les préceptes, les ordonnances, la Loi et le commandement qu’il a écrits pour vous; vous ne servirez pas d’autres dieux.
38 והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים	38 N’oubliez pas l’Alliance que j’ai conclue avec vous et ne servez pas d’autres dieux.
39 כי אם את יהוה אלהיכם תיראו והוא יציל אתכם מיד כל איביכם	39 C’est Yahvé, votre Dieu, que vous servirez, lui vous délivrera de la main de tous vos ennemis.”
40 ולא שמעו כי אם כמשפטם הראשון הם עשים	40 Mais ils n’ont pas entendu, ils continuent avec leurs anciennes coutumes.
41 ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה	41 Ainsi donc, ces nations craignaient Yahvé mais elles servaient aussi leurs idoles, et leurs fils et leurs petits-fils agissent jusqu’à ce jour comme faisaient leurs pères.