Jesaja 2

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Das Wort, das Jesaja, der Sohn des Amoz, in einer Vision über Juda und Jerusalem gehört hat.	1 הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמֹוץ עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם
2 Am Ende der Tage wird es geschehen: Der Berg mit dem Haus des Herrn steht fest gegründet als höchster der Berge; er überragt alle Hügel. Zu ihm strömen alle Völker.	2 וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכֹון יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעֹות וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגֹּויִם
3 Viele Nationen machen sich auf den Weg. Sie sagen: Kommt, wir ziehen hinauf zum Berg des Herrn und zum Haus des Gottes Jakobs. Er zeige uns seine Wege, auf seinen Pfaden wollen wir gehen. Denn von Zion kommt die Weisung des Herrn, aus Jerusalem sein Wort.	3 וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיֹּון תֵּצֵא תֹורָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם
4 Er spricht Recht im Streit der Völker, er weist viele Nationen zurecht. Dann schmieden sie Pflugscharen aus ihren Schwertern und Winzermesser aus ihren Lanzen. Man zieht nicht mehr das Schwert, Volk gegen Volk, und übt nicht mehr für den Krieg.	4 וְשָׁפַט בֵּין הַגֹּויִם וְהֹוכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבֹותָם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹותֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות לֹא־יִשָּׂא גֹוי אֶל־גֹּוי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עֹוד מִלְחָמָה׃ פ
5 Ihr vom Haus Jakob, kommt, wir wollen unsere Wege gehen im Licht des Herrn.	5 בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאֹור יְהוָה
6 Ja, du hast dein Volk, das Haus Jakob, verstoßen; denn es ist voll von Zauberern und Wahrsagern wie das Volk der Philister und überflutet von Fremden.	6 כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ
7 Sein Land ist voll Silber und Gold, zahllos sind seine Schätze. Sein Land ist voll von Pferden, zahllos sind seine Wagen.	7 וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו
8 Sein Land ist voll von Götzen. Alle beten das Werk ihrer Hände an, das ihre Finger gemacht haben.	8 וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו
9 Doch die Menschen müssen sich ducken, jeder Mann muss sich beugen. Verzeih ihnen nicht!	9 וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְאַל־תִּשָּׂא לָהֶם
10 Verkriech dich im Felsen, verbirg dich im Staub vor dem Schrecken des Herrn und seiner strahlenden Pracht!	10 בֹּוא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנֹו
11 Da senken sich die stolzen Augen der Menschen, die hochmütigen Männer müssen sich ducken, der Herr allein ist erhaben an jenem Tag.	11 עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדֹּו בַּיֹּום הַהוּא׃ ס
12 Denn der Tag des Herrn der Heere kommt über alles Stolze und Erhabene, über alles Hohe - es wird erniedrigt -,	12 כִּי יֹום לַיהוָה צְבָאֹות עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל־נִשָּׂא וְשָׁפֵל
13 über alle hoch ragenden Zedern des Libanon und alle Eichen des Baschan,	13 וְעַל כָּל־אַרְזֵי הַלְּבָנֹון הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל־אַלֹּונֵי הַבָּשָׁן
14 über alle hohen Berge und alle stattlichen Hügel,	14 וְעַל כָּל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל־הַגְּבָעֹות הַנִּשָּׂאֹות
15 über jeden hohen Turm und jede steile Mauer,	15 וְעַל כָּל־מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל־חֹומָה בְצוּרָה
16 über alle Tarschisch- Schiffe und die kostbaren Segler.	16 וְעַל כָּל־אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיֹּות הַחֶמְדָּה
17 Die stolzen Menschen müssen sich ducken, die hochmütigen Männer sich beugen, der Herr allein ist erhaben an jenem Tag.	17 וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדֹּו בַּיֹּום הַהוּא
18 Die Götzen aber schwinden alle dahin.	18 וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף
19 Verkriecht euch in Felshöhlen und Erdlöchern vor dem Schrecken des Herrn und vor seiner strahlenden Pracht, wenn er sich erhebt, um die Erde zu erschrecken.	19 וּבָאוּ בִּמְעָרֹות צֻרִים וּבִמְחִלֹּות עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
20 An jenem Tag nimmt jeder seine silbernen und goldenen Götzen, die er gemacht hat, um sie anzubeten, und wirft sie den Fledermäusen und Ratten hin;	20 בַּיֹּום הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפֹּו וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבֹו אֲשֶׁר עָשׂוּ־לֹו לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרֹות וְלָעֲטַלֵּפִים
21 und man wird sich in den Spalten und Höhlen der Felsen verkriechen vor dem Schrecken des Herrn und vor seiner strahlenden Pracht, wenn er sich erhebt, um die Erde zu erschrecken.	21 לָבֹוא בְּנִקְרֹות הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
22 [Lasst doch ab vom Menschen; in seiner Nase ist nur ein Lufthauch. Was bedeutet er schon?]	22 חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפֹּו כִּי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׃ פ
	23 וּבְנֵי צִיֹּון גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמֹּורֶה לִצְדָקָה וַיֹּורֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מֹורֶה וּמַלְקֹושׁ בָּרִאשֹׁון
	24 וּמָלְאוּ הַגֳּרָנֹות בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירֹושׁ וְיִצְהָר
	25 וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת־הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדֹול אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם
	26 וַאֲכַלְתֶּם אָכֹול וְשָׂבֹועַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם
	27 וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עֹוד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם׃ ס