Ezechiele 36

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Tu autem, fili hominis, pro pheta super montes Israel et dices: MontesIsrael, audite verbum Domini.	1 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה
2 Haec dicit Dominus Deus: Eo quod dixeritinimicus de vobis: “Euge, altitudines sempiternae in hereditatem datae suntnobis”;	2 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאֹויֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמֹות עֹולָם לְמֹורָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ
3 propterea vaticinare et dic: Haec dicit Dominus Deus: Pro eo quoddesolati estis, et inhiaverunt vobis per circuitum, ut fieretis in hereditatemreliquis gentibus, et ascendistis super labium linguae et opprobrium populi;	3 לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמֹּות וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיֹותְכֶם מֹורָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם וַתֵּעֲלוּ עַל־שְׂפַת לָשֹׁון וְדִבַּת־עָם
4 propterea, montes Israel, audite verbum Domini Dei: Haec dicit Dominus Deusmontibus et collibus, torrentibus vallibusque et desertis dissipatis et urbibusderelictis, quae depopulatae sunt et subsannatae a reliquis gentibus percircuitum;	4 לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות וְלֶחֳרָבֹות הַשֹּׁמְמֹות וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבֹות אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב׃ ס
5 propterea haec dicit Dominus Deus: In igne zeli mei locutus sum dereliquis gentibus et de Idumaea universa, quae dederunt terram meam sibi inhereditatem cum gaudio et toto corde et ex animo maligno, ut pascua eiusdepraedarentur.	5 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל־שְׁאֵרִית הַגֹּויִם וְעַל־אֱדֹום כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ־אֶת־אַרְצִי ׀ לָהֶם לְמֹורָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל־לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז
6 Idcirco vaticinare super humum Israel et dices montibus etcollibus, torrentibus et vallibus: Haec dicit Dominus Deus: Ecce ego in zelo meoet in furore meo locutus sum, eo quod confusionem gentium sustinueritis;	6 לָכֵן הִנָּבֵא עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גֹּויִם נְשָׂאתֶם
7 idcirco haec dicit Dominus Deus: Ego levavi manum meam: gentes, quae in circuituvestro sunt, ipsae confusionem suam portabunt;	7 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי אִם־לֹא הַגֹּויִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ
8 vos autem, montes Israel, ramosvestros germinabitis et fructum vestrum afferetis populo meo Israel, prope estenim ut veniat.	8 וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבֹוא
9 Quia ecce ego ad vos et convertar ad vos, et arabimini etaccipietis sementem;	9 כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם
10 et multiplicabo in vobis homines, omnem domum Israel, ethabitabuntur civitates, et ruinosa instaurabuntur.	10 וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבֹות תִּבָּנֶינָה
11 Et replebo vos hominibuset iumentis, et multiplicabuntur et crescent; et habitari vos faciam, sicut aprincipio bonisque donabo maioribus quam habuistis ab initio, et scietis quiaego Dominus.	11 וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהֹושַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמֹותֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה
12 Et adducam super vos homines, populum meum Israel, et hereditatepossidebunt te, et eris eis in hereditatem et non addes ultra ut eos faciasabsque liberis.	12 וְהֹולַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא־תֹוסִף עֹוד לְשַׁכְּלָם׃ ס
13 Haec dicit Dominus Deus: Pro eo quod dicunt de vobis: “Devoratrix hominumes et faciens gentem tuam absque liberis”;	13 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֹמְרִים לָכֶם אֹכֶלֶת אָדָם [אָתִּי כ] (אָתְּ ק) וּמְשַׁכֶּלֶת [גֹּויֵךְ כ] (גֹּויַיִךְ ק) הָיִית
14 propterea homines non comedesamplius et gentem tuam non facies ultra absque liberis, ait Dominus Deus.	14 לָכֵן אָדָם לֹא־תֹאכְלִי עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא [תְכַשְּׁלִי־ כ] (תְשַׁכְּלִי־עֹוד ק) נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה
15 Necauditam faciam in te amplius ignominiam gentium, et opprobrium populorumnequaquam portabis ultra et gentem tuam non facies amplius absque liberis ”,ait Dominus Deus.	15 וְלֹא־אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עֹוד כְּלִמַּת הַגֹּויִם וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי־עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא־תַכְשִׁלִי עֹוד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס
16 Et factum est verbum Domini ad me dicens:	16 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר
17 “ Filihominis, domus Israel habitaverunt in humo sua et polluerunt eam in viis suis etin operibus suis; iuxta immunditiam menstruatae facta est via eorum coram me.	17 בֶּן־אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אֹותָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילֹותָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי
18 Et effudi indignationem meam super eos pro sanguine, quem fuderunt super terram,et in idolis suis polluerunt eam.	18 וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל־הַדָּם אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ עַל־הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ
19 Et dispersi eos in gentes, et ventilatisunt in terras; iuxta vias eorum et iuxta opera eorum iudicavi eos.	19 וָאָפִיץ אֹתָם בַּגֹּויִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצֹות כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילֹותָם שְׁפַטְתִּים
20 Etingressi sunt ad gentes, ad quas introierunt, et polluerunt nomen sanctum meum,cum diceretur de eis: “Populus Domini iste est, et de terra eius egressi sunt”.	20 וַיָּבֹוא אֶל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־יְהוָה אֵלֶּה וּמֵאַרְצֹו יָצָאוּ
21 Et peperci nomini meo sancto, quod polluerat domus Israel in gentibus, adquas ingressi sunt.	21 וָאֶחְמֹל עַל־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁמָּה׃ ס
22 Idcirco dices domui Israel: Haec dicit Domihus Deus: Non propter vos egofaciam, domus Israel, sed propter nomen sanctum meum, quod polluistis ingentibus, ad quas intrastis;	22 לָכֵן אֱמֹר לְבֵית־יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־לְשֵׁם־קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאתֶם שָׁם
23 et sanctificabo nomen meum magnum, quod pollutumest inter gentes, quod polluistis in medio earum, ut sciant gentes quia egoDominus, ait Dominus Deus, cum sanctificatus fuero in vobis coram eis.	23 וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־שְׁמִי הַגָּדֹול הַמְחֻלָּל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתֹוכָם וְיָדְעוּ הַגֹּויִם כִּי־אֲנִי יְהוָה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם
24 Tollamquippe vos de gentibus et congregabo vos de universis terris et adducam vos interram vestram;	24 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגֹּויִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצֹות וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם
25 et effundam super vos aquam mundam, et mundabimini ab omnibusinquinamentis vestris, et ab universis idolis vestris mundabo vos.	25 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהֹורִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם
26 Et dabovobis cor novum et spiritum novum ponam in medio vestri et auferam cor lapideumde carne vestra et dabo vobis cor carneum;	26 וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר
27 et spiritum meum ponam in mediovestri et faciam, ut in praeceptis meis ambuletis et iudicia mea custodiatis etoperemini.	27 וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם
28 Et habitabitis in terra, quam dedi patribus vestris, et eritismihi in populum, et ego ero vobis in Deum.	28 וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים
29 Et salvabo vos ex universisinquinamentis vestris et vocabo frumentum et multiplicabo illud et non imponamvobis famem.	29 וְהֹושַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתֹו וְלֹא־אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב
30 Et multiplicabo fructum ligni et genimina agri, ut non portetisultra opprobrium famis in gentibus.	30 וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עֹוד חֶרְפַּת רָעָב בַּגֹּויִם
31 Et recordabimini viarum vestrarumpessimarum operumque non bonorum, et displicebunt vobis iniquitates vestrae etscelera vestra.	31 וּזְכַרְתֶּם אֶת־דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־טֹובִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תֹּועֲבֹותֵיכֶם
32 Non propter vos ego faciam, ait Dominus Deus, notum sitvobis; confundimini et erubescite super viis vestris, domus Israel.	32 לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי־עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בֹּושׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ ס
33 Haec dicit Dominus Deus: In die, qua mundavero vos ex omnibus iniquitatibusvestris et inhabitari fecero urbes et instauravero ruinosa,	33 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיֹום טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנֹותֵיכֶם וְהֹושַׁבְתִּי אֶת־הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבֹות
34 et terra desertafuerit exculta, quae quondam erat desolata in oculis omnis viatoris,	34 וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל־עֹובֵר
35 dicent:“Terra illa inculta facta est ut hortus Eden, et civitates desertae etdestitutae atque destructae munitae inhabitantur”.	35 וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן־עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות וְהַנְשַׁמֹּות וְהַנֶּהֱרָסֹות בְּצוּרֹות יָשָׁבוּ
36 Et scient gentes,quaecumque derelictae fuerint in circuitu vestro, quia ego Dominus aedificavidissipata plantavique inculta; ego Dominus locutus sum et facio.	36 וְיָדְעוּ הַגֹּויִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבֹותֵיכֶם כִּי ׀ אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסֹות נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃ ס
37 Haec dicit Dominus Deus: Adhuc in hoc exorabor a domo Israel, ut faciam eis:multiplicabo eos sicut gregem hominum,	37 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עֹוד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית־יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם
38 ut gregem sanctum, ut gregem Ierusalemin sollemnitatibus eius; sic erunt civitates desertae plenae gregibus hominum,et scient quia ego Dominus ”.	38 כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמֹועֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות מְלֵאֹות צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס