Lucas 17

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Dijo a sus discípulos: «Es imposible que no vengan escándalos; pero, ¡ay de aquel por quien vienen!	1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו
2 Más le vale que le pongan al cuello una piedra de molino y sea arrojado al mar, que escandalizar a uno de estos pequeños.	2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה
3 Cuidaos de vosotros mismos. «Si tu hermano peca, repréndele; y si se arrepiente, perdónale.	3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו
4 Y si peca contra ti siete veces al día, y siete veces se vuelve a ti, diciendo: “Me arrepiento”, le perdonarás».	4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו
5 Dijeron los apóstoles al Señor; «Auméntanos la fe».	5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה
6 El Señor dijo: «Si tuvierais fe como un grano de mostaza, habríais dicho a este sicómoro: “Arráncate y plántate en el mar”, y os habría obedecido».	6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם
7 «¿Quién de vosotros tiene un siervo arando o pastoreando y, cuando regresa del campo, le dice: “Pasa al momento y ponte a la mesa?”	7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב
8 ¿No le dirá más bien: “Prepárame algo para cenar, y cíñete para servirme hasta que haya comido y bebido, y después comerás y beberás tú?”	8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה
9 ¿Acaso tiene que agradecer al siervo porque hizo lo que le fue mandado?	9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן
10 De igual modo vosotros, cuando hayáis hecho todo lo que os fue mandado, decid: Somos siervos inútiles; hemos hecho lo que debíamos hacer».	10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו
11 Y sucedió que, de camino a Jerusalén, pasaba por los confines entre Samaría y Galilea,	11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל
12 y, al entrar en un pueblo, salieron a su encuentro diez hombres leprosos, que se pararon a distancia	12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק
13 y, levantando la voz, dijeron: «¡Jesús, Maestro, ten compasión de nosotros!»	13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו
14 Al verlos, les dijo: «Id y presentaos a los sacerdotes». Y sucedió que, mientras iban, quedaron limpios.	14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו
15 Uno de ellos, viéndose curado, se volvió glorificando a Dios en alta voz;	15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול
16 y postrándose rostro en tierra a los pies de Jesús, le daba gracias; y éste era un samaritano.	16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני
17 Tomó la palabra Jesús y dijo: «¿No quedaron limpios los diez? Los otros nueve, ¿dónde están?	17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם
18 ¿No ha habido quien volviera a dar gloria a Dios sino este extranjero?»	18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה
19 Y le dijo: «Levántate y vete; tu fe te ha salvado».	19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך
20 Habiéndole preguntado los fariseos cuándo llegaría el Reino de Dios, les respondió: «El Reino de Dios viene sin dejarse sentir.	20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים
21 Y no dirán: “Vedlo aquí o allá”, porque el Reino de Dios ya está entre vosotros».	21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא
22 Dijo a sus discípulos: «Días vendrán en que desearéis ver uno solo de los días del Hijo del hombre, y no lo veréis.	22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו
23 Y os dirán: “Vedlo aquí, vedlo allá.” No vayáis, ni corráis detrás.	23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם
24 Porque, como relámpago fulgurante que brilla de un extremo a otro del cielo, así será el Hijo del hombre en su Día.	24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו
25 Pero, antes, le es preciso padecer mucho y ser reprobado por esta generación.	25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה
26 «Como sucedió en los días de Noé, así será también en los días del Hijo del hombre.	26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם
27 Comían, bebían, tomaban mujer o marido, hasta el día en que entró Noé en el arca; vino el diluvio y los hizo perecer a todos.	27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם
28 Lo mismo, como sucedió en los días de Lot: comían, bebían, compraban, vendían, plantaban, construían;	28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה
29 pero el día que salió Lot de Sodoma, Dios hizo llover fuego y azufre del cielo y los hizo perecer a todos.	29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם
30 Lo mismo sucederá el Día en que el Hijo del hombre se manifieste.	30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם
31 «Aquel Día, el que esté en el terrado y tenga sus enseres en casa, no baje a recogerlos; y de igual modo, el que esté en el campo, no se vuelva atrás.	31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה
32 Acordaos de la mujer de Lot.	32 זכרו את אשת לוט
33 Quien intente guardar su vida, la perderá; y quien la pierda, la conservará.	33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה
34 Yo os lo digo: aquella noche estarán dos en un mismo lecho: uno será tomado y el otro dejado;	34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב
35 habrá dos mujeres moliendo juntas: una será tomada y la otra dejada».	35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב
36 Y le dijeron: «¿Dónde, Señor?» El les respondió: «Donde esté el cuerpo, allí también se reunirán los buitres».	36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב
	37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים