Jesaja 48

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Hört her, ihr vom Haus Jakob, die ihr den Namen Israels tragt und Judas Nachkommen seid, die ihr beim Namen des Herrn schwört und euch bekennt zu Israels Gott, aber nicht offen und ehrlich.	1 שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה
2 Sie nennen sich nach der Heiligen Stadt und verlassen sich auf Israels Gott, der «Herr der Heere» genannt wird.	2 כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו
3 Was früher war, hatte ich schon längst im Voraus verkündet, es kam aus meinem Mund, ich ließ es hören; plötzlich habe ich gehandelt und es traf ein.	3 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה
4 Weil ich wusste, dass du halsstarrig bist, dass dein Nacken eiserne Sehnen hat und deine Stirn aus Bronze ist,	4 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה
5 hatte ich es dir schon längst im Voraus verkündet; ich ließ es dich hören, bevor es geschah, damit du nicht sagst: Mein Götterbild hat das vollbracht, mein geschnitztes und gegossenes Bild hat es befohlen.	5 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום
6 Du hast es gehört. Betrachte nun alles! Willst du es nicht andern verkünden? Von jetzt an lasse ich dich etwas Neues hören, etwas Verborgenes, von dem du nichts weißt.	6 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם
7 Eben erst kam es zustande, nicht schon vor langer Zeit. Zuvor hast du nichts erfahren davon, damit du nicht sagst: Das habe ich längst schon gewusst.	7 עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין
8 Du hast davon nichts gehört und gewusst, dein Ohr war bisher nicht offen. Denn ich wusste, dass du treulos sein wirst, man nennt dich «abtrünnig vom Mutterleib an».	8 גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך
9 Doch um meines Namens willen halte ich meinen Zorn lange zurück, um meiner Ehre willen bezähme ich mich, um dich nicht vernichten zu müssen.	9 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך
10 Ich habe dich geläutert, doch nicht wie Silber: Im Schmelzofen des Elends prüfte ich dich.	10 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני
11 Nur um meinetwillen handle ich jetzt, denn sonst würde mein Name entweiht; ich überlasse die Ehre, die mir gebührt, keinem andern.	11 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן
12 Jakob, höre auf mich, höre mich, Israel, den ich berief: Ich bin es, ich, der Erste und auch der Letzte.	12 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון
13 Meine Hand hat die Fundamente der Erde gelegt, meine Rechte hat den Himmel ausgespannt; ich rief ihnen zu und schon standen sie alle da.	13 אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו
14 Versammelt euch alle und hört - wer von den Göttern hat so etwas jemals verkündet? -:Der, den der Herr liebt, wird meinen Willen an Babel vollstrecken und sein Arm wird es an den Chaldäern bewirken.	14 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים
15 Ich habe gesprochen und ich habe ihn auch berufen, ich habe ihn kommen lassen und er wird seinen Weg erfolgreich beenden.	15 אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו
16 Kommt her zu mir und hört, was ich sage: Ich habe von Anfang an nicht im Verborgenen geredet; seit das alles geschieht, bin ich dabei. [Und jetzt hat Gott, der Herr, mich und seinen Geist gesandt.]	16 קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו
17 So spricht der Herr, dein Erlöser, der Heilige Israels: Ich bin der Herr, dein Gott, der dich lehrt, was Nutzen bringt, und der dich auf den Weg führt, den du gehen sollst.	17 כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך
18 Hättest du doch auf meine Gebote geachtet! Dein Glück wäre wie ein Strom und dein Heil wie die Wogen des Meeres.	18 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים
19 Deine Nachkommen wären (zahlreich) wie der Sand und deine leiblichen Kinder wie seine Körner. Ihr Name wäre in meinen Augen nicht getilgt und gelöscht.	19 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני
20 Heraus aus Babel, flieht aus Chaldäa! Verkündet es jauchzend, damit man es hört. Ruft es hinaus bis ans Ende der Erde! Ruft: Der Herr hat seinen Knecht Jakob ausgelöst.	20 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב
21 Sie litten keinen Durst, als er sie durch die Wüste führte; Wasser ließ er für sie aus dem Felsen sprudeln, er spaltete den Felsen und es strömte das Wasser.	21 ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים
22 [Die Ruchlosen finden keinen Frieden, spricht der Herr.]	22 אין שלום אמר יהוה לרשעים