Ezechiele 18

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et factus est sermo Domini ad medicens:	1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר
2 “Quid est vo bis quod vulgo dicitis proverbium istud in terra Israeldicentes: “Patres comederunt uvam acerbam, et dentes filiorum obstupescunt”?	2 מַה־לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבֹות יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה
3 Vivo ego, dicit Dominus Deus, non dicetis ultra hoc proverbium in Israel.	3 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם־יִהְיֶה לָכֶם עֹוד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל
4 Ecce omnes animae meae sunt: ut anima patris, ita et anima filii mea est; anima,quae peccaverit, ipsa morietur.	4 הֵן כָּל־הַנְּפָשֹׁות לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת׃ ס
5 Et vir, si fuerit iustus et fecerit iudiciumet iustitiam,	5 וְאִישׁ כִּי־יִהְיֶה צַדִּיק וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה
6 in montibus non comederit et oculos suos non levaverit ad idoladomus Israel et uxorem proximi sui non violaverit et ad mulierem menstruatam nonaccesserit	6 אֶל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב
7 et hominem non afflixerit, pignus debitori reddiderit, per vimnihil rapuerit, panem suum esurienti dederit et nudum operuerit vestimento,	7 וְאִישׁ לֹא יֹונֶה חֲבֹלָתֹו חֹוב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמֹו לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּגֶד
8 adusuram non commodaverit et fenus non acceperit, ab iniquitate averterit manumsuam, iudicium verum fecerit inter virum et virum,	8 בַּנֶּשֶׁךְ לֹא־יִתֵּן וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדֹו מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ
9 in praeceptis meisambulaverit et iudicia mea custodierit, ut faciat veritatem, hic iustus est,vita vivet, ait Dominus Deus.	9 בְּחֻקֹּותַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשֹׂות אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה
10 Quod si genuerit filium latronem, effundentem sanguinem et facientem unum deistis,	10 וְהֹולִיד בֵּן־פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה
11 cum ipse haec omnia non fecerit, et etiam in montibus comedentem etuxorem proximi sui polluentem,	11 וְהוּא אֶת־כָּל־אֵלֶּה לֹא עָשָׂה כִּי גַם אֶל־הֶהָרִים אָכַל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא
12 egenum et pauperem affligentem, rapientemrapinas, pignus non reddentem et ad idola levantem oculos suos, abominationemfacientem,	12 עָנִי וְאֶבְיֹון הֹונָה גְּזֵלֹות גָּזָל חֲבֹל לֹא יָשִׁיב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו תֹּועֵבָה עָשָׂה
13 ad usuram dantem et fenus accipientem, numquid vivet? Non vivet.Cum universa detestanda haec fecerit, morte morietur; sanguis eius in ipso erit.	13 בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה אֵת כָּל־הַתֹּועֵבֹות הָאֵלֶּה עָשָׂה מֹות יוּמָת דָּמָיו בֹּו יִהְיֶה
14 Quod si genuerit filium, qui videns omnia peccata patris sui, quae fecit,timuerit et non fecerit simile eis:	14 וְהִנֵּה הֹולִיד בֵּן וַיַּרְא אֶת־כָּל־חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן
15 super montes non comederit et oculos suosnon levaverit ad idola domus Israel et uxorem proximi sui non violaverit	15 עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא
16 etvirum non afflixerit, pignus non retinuerit et rapinam non rapuerit, panem suumesurienti dederit et nudum operuerit vestimento,	16 וְאִישׁ לֹא הֹונָה חֲבֹל לֹא חָבָל וּגְזֵלָה לֹא גָזָל לַחְמֹו לְרָעֵב נָתָן וְעֵרֹום כִּסָּה־בָגֶד
17 ab iniuria averterit manumsuam, usuram et fenus non acceperit, iudicia mea fecerit, in praeceptis meisambulaverit, hic non morietur in iniquitate patris sui, sed vita vivet.	17 מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדֹו נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח מִשְׁפָּטַי עָשָׂה בְּחֻקֹּותַי הָלָךְ הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו חָיֹה יִחְיֶה
18 Patereius, quia calumniatus est et fecit rapinas nec bonum operatus est in mediopopuli sui, ecce mortuus est in iniquitate sua.	18 אָבִיו כִּי־עָשַׁק עֹשֶׁק גָּזַל גֵּזֶל אָח וַאֲשֶׁר לֹא־טֹוב עָשָׂה בְּתֹוךְ עַמָּיו וְהִנֵּה־מֵת בַּעֲוֹנֹו
19 Et dicitis: “Quare nonportavit filius iniquitatem patris?”. Videlicet, quia filius iudicium etiustitiam operatus est, omnia praecepta mea custodivit et fecit illa, vivetvita.	19 וַאֲמַרְתֶּם מַדֻּעַ לֹא־נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֹן הָאָב וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה אֵת כָּל־חֻקֹּותַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם חָיֹה יִחְיֶה
20 Anima, quae peccaverit, ipsa morietur; filius non portabit iniquitatempatris, et pater non portabit iniquitatem filii. Iustitia iusti super eum erit,et impietas impii erit super eum.	20 הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא־יִשָּׂא ׀ בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת [רָשָׁע כ] (הָרָשָׁע ק) עָלָיו תִּהְיֶה׃ ס
21 Si autem impius egerit paenitentiam ab omnibus peccatis suis, quae operatusest, et custodierit universa praecepta mea et fecerit iudicium et iustitiam,vita vivet, non morietur.	21 וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל־ [חַטָּאתֹו כ] (חַטֹּאתָיו ק) אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת־כָּל־חֻקֹותַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת
22 Omnes iniquitates eius, quas operatus est, nonmemorabuntur ei; in iustitia sua, quam operatus est, vivet.	22 כָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לֹו בְּצִדְקָתֹו אֲשֶׁר־עָשָׂה יִחְיֶה
23 Numquidvoluntatis meae est mors impii, dicit Dominus Deus, et non ut convertatur a viissuis et vivat?	23 הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מֹות רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה הֲלֹוא בְּשׁוּבֹו מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃ ס
24 Si autem averterit se iustus a iustitia sua et fecerit iniquitatem secundumomnes abominationes, quas operari solet impius, numquid vivet? Omnes iustitiaeeius, quas fecerat, non recordabuntur; in praevaricatione, qua praevaricatusest, et in peccato suo, quod peccavit, in ipsis morietur.	24 וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתֹו וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתֹּועֵבֹות אֲשֶׁר־עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי כָּל־ [צִדְקָתֹו כ] (צִדְקֹתָיו ק) אֲשֶׁר־עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה בְּמַעֲלֹו אֲשֶׁר־מָעַל וּבְחַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא בָּם יָמוּת
25 Et dixistis: “Nonest aequa via Domini”. Audite ergo, domus Israel: Numquid via mea non estaequa, et non magis viae vestrae pravae sunt?	25 וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ
26 Cum enim averterit se iustus aiustitia sua et fecerit iniquitatem, morietur; in iniustitia, quam operatus est,morietur.	26 בְּשׁוּב־צַדִּיק מִצִּדְקָתֹו וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת עֲלֵיהֶם בְּעַוְלֹו אֲשֶׁר־עָשָׂה יָמוּת׃ ס
27 Et cum averterit se impius ab impietate sua, quam operatus est, etfecerit iudicium et iustitiam, ipse animam suam vivificabit;	27 וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתֹו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת־נַפְשֹׁו יְחַיֶּה
28 considerans enimet avertens se ab omnibus iniquitatibus suis, quas operatus est, vita vivet, nonmorietur.	28 וַיִּרְאֶה [וַיָּשֹׁוב כ] (וַיָּשָׁב ק) מִכָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיֹו יִחְיֶה לֹא יָמוּת
29 Et dicunt domus Israel: “Non est aequa via Domini”. Numquidviae meae non sunt aequae, domus Israel, et non magis viae vestrae pravae?	29 וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנּוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן
30 Idcirco unumquemque iuxta vias suas iudicabo, domus Israel, ait Dominus Deus.Convertimini et agite paenitentiam ab omnibus iniquitatibus vestris, et non eritvobis in scandalum iniquitatis.	30 לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא־יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשֹׁול עָוֹן
31 Proicite a vobis omnes praevaricationesvestras, in quibus praevaricati estis, et facite vobis cor novum et spiritumnovum. Et quare moriemini, domus Israel?	31 הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל
32 Quia nolo mortem morientis, dicitDominus Deus. Revertimini et vivite.	32 כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמֹות הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ׃ פ