Levítivo 21

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Loquere ad sacer dotes filios Aaron et dices eis: Ne contaminetur sacerdos in mortibus civium suorum,	1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא־יִטַּמָּא בְּעַמָּיו
2 nisi tantum in consanguineis propinquis, id est super matre et patre et filio ac filia, fratre quoque	2 כִּי אִם־לִשְׁאֵרֹו הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמֹּו וּלְאָבִיו וְלִבְנֹו וּלְבִתֹּו וּלְאָחִיו
3 et sorore virgine propinqua, quae non est nupta viro; in ipsa contaminabitur.	3 וְלַאֲחֹתֹו הַבְּתוּלָה הַקְּרֹובָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא־הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא
4 Non contaminabitur ut maritus in cognatis suis, ne profanetur.	4 לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלֹּו
5 Non radent caput nec barbam neque in carne sua facient incisuras.	5 לֹא־ [יִקְרְחָה כ] (יִקְרְחוּ ק) קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת
6 Sancti erunt Deo suo et non polluent nomen eius: incensa enim Domini et panem Dei sui offerunt et ideo sancti erunt.	6 קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ
7 Scortum et oppressam non ducent uxorem nec eam, quae repudiata est a marito, quia consecratus est Deo suo.	7 אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו
8 Et sanctificabis eum, quia panem Dei sui offert. Sit ergo sanctus tibi, quia ego sanctus sum, Dominus, qui sanctifico vos.	8 וְקִדַּשְׁתֹּו כִּי־אֶת־לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה־לָּךְ כִּי קָדֹושׁ אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם
9 Sacerdotis filia, si profanaverit se stupro, profanat nomen patris sui; flammis exuretur.	9 וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנֹות אֶת־אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ ס
10 Sacerdos maximus inter fratres suos, super cuius caput fusum est unctionis oleum, et cuius manus in sacerdotio consecratae sunt, vestitusque est sanctis vestibus, comam suam non excutiet, vestimenta non scindet	10 וְהַכֹּהֵן הַגָּדֹול מֵאֶחָיו אֲ‍שֶׁר־יוּצַק עַל־רֹאשֹׁו ׀ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת־יָדֹו לִלְבֹּשׁ אֶת־הַבְּגָדִים אֶת־רֹאשֹׁו לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם
11 et ad omnem mortuum non ingredietur omnino; super patre quoque suo et matre non contaminabitur.	11 וְעַל כָּל־נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לֹא יִטַּמָּא
12 Nec egredietur de sanctuario, ne polluat sanctuarium Domini, quia consecratus est oleo unctionis Dei sui. Ego Dominus.	12 וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה
13 Virginem ducet uxorem;	13 וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח
14 viduam et repudiatam et oppressam atque meretricem non accipiet, sed virginem de cognatis suis ducet uxorem.	14 אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת־אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם־בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה
15 Ne profanet stirpem suam inter cognatos suos, quia ego Dominus, qui sanctifico eum ”.	15 וְלֹא־יְחַלֵּל זַרְעֹו בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשֹׁו׃ פ
16 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:	16 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
17 “ Loquere ad Aaron: Homo de semine tuo in generationibus suis, qui habuerit maculam, non accedet, ut offerat panem Dei sui;	17 דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בֹו מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו
18 quia quicumque habuerit maculam, non accedet: si caecus fuerit vel claudus, si mutilo naso vel deformis,	18 כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־בֹּו מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אֹו פִסֵּחַ אֹו חָרֻם אֹו שָׂרוּעַ
19 si fracto pede vel manu,	19 אֹו אִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה בֹו שֶׁבֶר רָגֶל אֹו שֶׁבֶר יָד
20 si gibbus, si pusillus, si albuginem habens in oculo, si iugem scabiem, si impetiginem in corpore vel contritos testiculos.	20 אֹו־גִבֵּן אֹו־דַק אֹו תְּבַלֻּל בְּעֵינֹו אֹו גָרָב אֹו יַלֶּפֶת אֹו מְרֹוחַ אָשֶׁךְ
21 Omnis, qui habuerit maculam de semine Aaron sacerdotis, non accedet offerre incensa Domini nec panem Dei sui.	21 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־בֹּו מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה מוּם בֹּו אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב
22 Vescetur tamen pane Dei sui de sanctissimis et de sanctis.	22 לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן־הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל
23 Sed ad velum non ingrediatur nec accedat ad altare, quia maculam habet et contaminare non debet sanctuaria mea, quia ego Dominus, qui sanctifico ea ”.	23 אַךְ אֶל־הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי־מוּם בֹּו וְלֹא יְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם
24 Locutus est ergo Moyses ad Aaron et filios eius et ad omnem Israel.	24 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְאֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ