Scrutatio

Domenica, 28 aprile 2024 - San Luigi Maria Grignion da Montfort ( Letture di oggi)

Cantico 2

font
NOVA VULGATAMODERN HEBREW BIBLE
1 Ego flos campi
et lilium convallium.
1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Sicut lilium inter spinas,
sic amica mea inter filias.
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Sicut malus inter ligna silvarum,
sic dilectus meus inter filios.
Sub umbra illius, quem desideraveram, sedi,
et fructus eius dulcis gutturi meo.
3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Introduxit me in cellam vinariam,
et vexillum eius super me est caritas.
4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Fulcite me uvarum placentis,
stipate me malis,
quia amore langueo.
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 Laeva eius sub capite meo,
et dextera illius amplexatur me.
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Adiuro vos, filiae Ierusalem,
per capreas cervasque camporum,
ne suscitetis neque evigilare faciatis dilectam,
quoadusque ipsa velit.
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 Vox dilecti mei!
Ecce iste venit
saliens in montibus,
transiliens colles.
8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 Similis est dilectus meus capreae
hinnuloque cervorum.
En ipse stat
post parietem nostrum
respiciens per fenestras,
prospiciens per cancellos.
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 En dilectus meus loquitur mihi:
“ Surge, amica mea,
columba mea, formosa mea, et veni.
10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Iam enim hiems transiit,
imber abiit et recessit.
11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 Flores apparuerunt in terra,
tempus putationis advenit;
vox turturis audita est
in terra nostra,
12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 ficus protulit grossos suos,
vineae florentes dederunt odorem suum;
surge, amica mea,
speciosa mea, et veni,
13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 columba mea, in foraminibus petrae,
in caverna abrupta.
Ostende mihi faciem tuam,
sonet vox tua in auribus meis;
vox enim tua dulcis,
et facies tua decora ”.
14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Capite nobis vulpes, vulpes parvulas,
quae demoliuntur vineas,
nam vineae nostrae florescunt.
15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 Dilectus meus mihi, et ego illi,
qui pascitur inter lilia,
16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 antequam aspiret dies,
et festinent umbrae.
Revertere; similis esto,
dilecte mi, capreae
hinnuloque cervorum super montes Bether.
17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר