Lucas 12

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 En esto, habiéndose reunido miles y miles de personas, hasta pisarse unos a otros, se puso a decir primeramente a sus discípulos: «Guardaos de la levadura de los fariseos, que es la hipocresía.	1 ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה
2 Nada hay encubierto que no haya de ser descubierto ni oculto que no haya de saberse.	2 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע
3 Porque cuanto dijisteis en la oscuridad, será oído a la luz, y lo que hablasteis al oído en las habitaciones privadas, será proclamado desde los terrados.	3 לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות
4 «Os digo a vosotros, amigos míos: No temáis a los que matan el cuerpo, y después de esto no pueden hacer más.	4 ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר
5 Os mostraré a quién debéis temer: temed a Aquel que, después de matar, tiene poder para arrojar a la gehenna; sí, os repito: temed a ése.	5 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון
6 «¿No se venden cinco pajarillos por dos ases? Pues bien, ni uno de ellos está olvidado ante Dios.	6 הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים
7 Hasta los cabellos de vuestra cabeza están todos contados. No temáis; valéis más que muchos pajarillos.	7 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות
8 «Yo os digo: Por todo el que se declare por mí ante los hombres, también el Hijo del hombre se declarará por él ante los ángeles de Dios.	8 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים
9 Pero el que me niegue delante de los hombres, será negado delante de los ángeles de Dios.	9 ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים
10 «A todo el que diga una palabra contra el Hijo del hombre, se le perdonará; pero al que blasfeme contra el Espíritu Santo, no se le perdonará.	10 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו
11 Cuando os lleven a las sinagogas, ante los magistrados y las autoridades, no os preocupéis de cómo o con qué os defenderéis, o qué diréis,	11 וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו
12 porque el Espíritu Santo os enseñará en aquel mismo momento lo que conviene decir».	12 כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר
13 Uno de la gente le dijo: «Maestro, di a mi hermano que reparta la herencia conmigo».	13 ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה
14 El le respondió: «¡Hombre! ¿quién me ha constituido juez o repartidor entre vosotros?»	14 ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק
15 Y les dijo: «Mirad y guardaos de toda codicia, porque, aun en la abundancia, la vida de uno no está asegurada por sus bienes».	15 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו
16 Les dijo una parábola: «Los campos de cierto hombre rico dieron mucho fruto;	16 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה
17 y pensaba entre sí, diciendo: “¿Qué haré, pues no tengo donde reunir mi cosecha?”	17 ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי
18 Y dijo: “Voy a hacer esto: Voy a demoler mis graneros, y edificaré otros más grandes y reuniré allí todo mi trigo y mis bienes,	18 ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי
19 y diré a mi alma: Alma, tienes muchos bienes en reserva para muchos años. Descansa, come, bebe, banquetea.”	19 ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי
20 Pero Dios le dijo: “¡Necio! Esta misma noche te reclamarán el alma; las cosas que preparaste, ¿para quién serán?”	20 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה
21 Así es el que atesora riquezas para sí, y no se enriquece en orden a Dios».	21 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים
22 Dijo a sus discípulos: «Por eso os digo: No andéis preocupados por vuestra vida, qué comeréis, ni por vuestro cuerpo, con qué os vestiréis:	22 ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו
23 porque la vida vale más que el alimento, y el cuerpo más que el vestido;	23 הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש
24 fijaos en los cuervos: ni siembran, ni cosechan; no tienen bodega ni granero, y Dios los alimenta. ¡Cuánto más valéis vosotros que las aves!	24 התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף
25 Por lo demás, ¿quién de vosotros puede, por más que se preocupe, añadir un codo a la medida de su vida?	25 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו
26 Si, pues, no sois capaces ni de lo más pequeño, ¿por qué preocuparos de lo demás?	26 ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו
27 Fijaos en los lirios, cómo ni hilan ni tejen. Pero yo os digo que ni Salomón en toda su gloria se vistió como uno de ellos.	27 התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה
28 Pues si a la hierba que hoy está en el campo y mañana se echa al horno, Dios así la viste ¡cuánto más a vosotros, hombres de poca fe!	28 ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה
29 Así pues, vosotros no andéis buscando qué comer ni qué beber, y no estéis inquietos.	29 גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות
30 Que por todas esas cosas se afanan los gentiles del mundo; y ya sabe vuestro Padre que tenéis la necesidad de eso.	30 כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה
31 Buscad más bien su Reino, y esas cosas se os darán por añadidura.	31 אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה
32 «No temas, pequeño rebaño, porque a vuestro Padre le ha parecido bien daros a vosotros el Reino.	32 אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות
33 «Vended vuestros bienes y dad limosna. Haceos bolsas que no se deterioran, un tesoro inagotable en los cielos, donde no llega el ladrón, ni la polilla;	33 מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו
34 porque donde esté vuestro tesoro, allí estará también vuestro corazón.	34 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם
35 «Estén ceñidos vuestros lomos y las lámparas encendidas,	35 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים
36 y sed como hombres que esperan a que su señor vuelva de la boda, para que, en cuanto llegue y llame, al instante le abran.	36 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע
37 Dichosos los siervos, que el señor al venir encuentre despiertos: yo os aseguro que se ceñirá, los hará ponerse a la mesa y, yendo de uno a otro, les servirá.	37 אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם
38 Que venga en la segunda vigilia o en la tercera, si los encuentra así, ¡dichosos de ellos!	38 ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם
39 Entendedlo bien: si el dueño de casa supiese a qué hora iba a venir el ladrón, no dejaría que le horadasen su casa.	39 וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו
40 También vosotros estad preparados, porque en el momento que no penséis, vendrá el Hijo del hombre».	40 לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם
41 Dijo Pedro: «Señor, ¿dices esta parábola para nosotros o para todos?»	41 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם
42 Respondió el Señor: «¿Quién es, pues, el administrador fiel y prudente a quien el señor pondrá al frente de su servidumbre para darles a su tiempo su ración conveniente?	42 ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו
43 Dichoso aquel siervo a quien su señor, al llegar, encuentre haciéndolo así.	43 אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן
44 De verdad os digo que le pondrá al frente de toda su hacienda.	44 אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו
45 Pero si aquel siervo se dice en su corazón: “Mi señor tarda en venir”, y se pone a golpear a los criados y a las criadas, a comer y a beber y a emborracharse,	45 והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר
46 vendrá el señor de aquel siervo el día que no espera y en el momento que no sabe, le separará y le señalará su suerte entre los infieles.	46 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים
47 «Aquel siervo que, conociendo la voluntad de su señor, no ha preparado nada ni ha obrado conforme a su voluntad, recibirá muchos azotes;	47 ]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר
48 el que no la conoce y hace cosas dignas de azotes, recibirá pocos; a quien se le dio mucho, se le reclamará mucho; y a quien se confió mucho, se le pedirá más.	48 ]84-74[
49 «He venido a arrojar un fuego sobre la tierra y ¡cuánto desearía que ya estuviera encendido!	49 להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה
50 Con un bautismo tengo que ser bautizado y ¡qué angustiado estoy hasta que se cumpla!	50 ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם
51 «¿Creéis que estoy aquí para dar paz a la tierra? No, os lo aseguro, sino división.	51 החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת
52 Porque desde ahora habrá cinco en una casa y estarán divididos; tres contra dos, y dos contra tres;	52 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה
53 estarán divididos el padre contra el hijo y el hijo contra el padre; la madre contra la hija y la hija contra la madre; la suegra contra la nuera y la nuera contra la suegra».	53 האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות
54 Decía también a la gente: «Cuando veis una nube que se levanta en el occidente, al momento decís: “Va a llover”, y así sucede.	54 ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה
55 Y cuando sopla el sur, decís: “Viene bochorno”, y así sucede.	55 ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא
56 ¡Hipócritas! Sabéis explorar el aspecto de la tierra y del cielo, ¿cómo no exploráis, pues, este tiempo?	56 החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו
57 «¿Por qué no juzgáis por vosotros mismos lo que es justo?	57 למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר
58 Cuando vayas con tu adversario al magistrado, procura en el camino arreglarte con él, no sea que te arrastre ante el juez, y el juez te entregue al alguacil y el alguacil te meta en la cárcel.	58 כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא
59 Te digo que no saldrás de allí hasta que no hayas pagado el último céntimo.	59 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה