Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 9

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויען איוב ויאמר	1 Et respondens Iob ait:
2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל	2 “ Vere scio quod ita sit, et quomodo iustificabitur homo compositus Deo?
3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף	3 Si voluerit contendere cum eo, non poterit ei respondere unum pro mille.
4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם	4 Sapiens corde est et fortis robore; quis restitit ei, et pacem habuit?
5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו	5 Qui transtulit montes, et nescierunt hi, quos subvertit in furore suo.
6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון	6 Qui commovet terram de loco suo, et columnae eius concutiuntur.
7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם	7 Qui praecipit soli, et non oritur, et stellas claudit quasi sub signaculo.
8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים	8 Qui extendit caelos solus et graditur super fluctus maris.
9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן	9 Qui facit Arcturum et Oriona et Hyadas et interiora austri.
10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר	10 Qui facit magna et incomprehensibilia et mirabilia, quorum non est numerus.
11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו	11 Si venerit ad me, non videbo eum; si abierit, non intellegam.
12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה	12 Si repente arripiet, quis eum impediet? Vel quis dicere potest: “Quid facis?”.
13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב	13 Deus non retinet iram suam, et sub eo curvantur auxilia Rahab.
14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו	14 Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei et loquar delectis verbis cum eo?
15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן	15 Quia, etiamsi iustus essem, non responderem, sed meum iudicem deprecarer;
16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי	16 et, cum invocantem exaudierit me, non credam quod audierit vocem meam.
17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם	17 In turbine enim conteret me et multiplicabit vulnera mea etiam sine causa.
18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים	18 Non concedit requiescere spiritum meum et implet me amaritudinibus.
19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני	19 Si fortitudo quaeritur, robustissimus est; si iudicium, quis eum arcesserit?
20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני	20 Si iustificare me voluero, os meum condemnabit me; si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.
21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי	21 Etiamsi simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea, et contemnam vitam meam.
22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה	22 Unum est, quod locutus sum: Et innocentem et impium ipse consumit.
23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג	23 Si subito flagellum occidat, de afflictione innocentium ridebit.
24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא	24 Terra data est in manus impii, vultum iudicum eius operit; quod si non ille est, quis ergo est?
25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה	25 Dies mei velociores fuerunt cursore: fugerunt et non viderunt bonum;
26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל	26 pertransierunt quasi naves arundineae, sicut aquila volans ad escam.
27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה	27 Cum dixero: Obliviscar maerorem meum, commutabo faciem meam et hilaris fiam,
28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני	28 vereor omnes dolores meos, sciens quod non iustificaveris me.
29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע	29 Si autem et sic impius sum, quare frustra laboravi?
30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי	30 Si lotus fuero quasi aquis nivis, et lixivo mundavero manus meas,
31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי	31 tamen sordibus intinges me, et abominabuntur me vestimenta mea.
32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט	32 Neque enim viro, qui similis mei est, respondebo; nec vir, quocum in iudicio contendam.
33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו	33 Non est qui utrumque valeat arguere et ponere manum suam in ambobus.
34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני	34 Auferat a me virgam suam, et pavor eius non me terreat.
35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי	35 Loquar et non timebo eum; quia sic non mecum ipse sum.