Jesaja 57

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Der Gerechte kommt um, doch niemand nimmt es sich zu Herzen. Die Frommen werden dahingerafft, doch es kümmert sich niemand darum. Weil das Unrecht herrscht, wird der Gerechte dahingerafft.	1 הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק
2 Aber er gelangt zum Frieden; und wer seinen Weg geradeaus ging, ruht aus auf seinem Lager.	2 יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו
3 Ihr aber, ihr Söhne der Zauberin, kommt herbei, ihr Kinder eines Ehebrechers und einer Dirne!	3 ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה
4 Über wen macht ihr euch lustig, gegen wen reißt ihr das Maul auf, wem streckt ihr die Zunge heraus? Ihr seid doch selbst Kinder des Frevels, eine Lügenbrut.	4 על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר
5 Ihr geratet in Gier unter den Eichen, unter jedem üppigen Baum. Ihr schlachtet Kinder in den Schluchten und in den Klüften der Felsen.	5 הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים
6 Zwischen den glatten Wänden der Schlucht erfüllt sich dein Schicksal, doch gerade sie werden dir zum Verhängnis; auch für sie hast du Trankopfer ausgegossen und Speiseopfer dargebracht. Und das soll ich ruhig mit ansehen?	6 בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם
7 Auf hoch aufragenden Bergen hast du dein Lager aufgeschlagen. Auch dorthin stiegst du hinauf, um Schlachtopfer darzubringen.	7 על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח
8 Hinter Türen und Pfosten hast du dein Erinnerungszeichen angebracht. Du hast dich von mir freigemacht und bist hinaufgestiegen und hast dir dort ein breites Lager zurechtgemacht. Dann kauftest du dir Leute, deren Beilager du liebtest; du hast ihre Kraft bestaunt.	8 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית
9 Für den Moloch hast du dein Öl verschwendet und deine Salben aufgehäuft. Du hast deine Boten in die Ferne geschickt, bis tief hinab in die Unterwelt.	9 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול
10 Auf dem langen Weg bist du müde geworden, aber du hast nie gesagt: Es ist umsonst!Immer wieder hast du neue Kraft gefunden, darum bist du nicht schwach geworden.	10 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית
11 Wen hast du denn so sehr gescheut und gefürchtet, dass du mich betrogen hast? An mich hast du nicht gedacht, um mich hast du dich nicht gekümmert. Nicht wahr, weil ich schwieg und mich verbarg, hast du mich nicht gefürchtet?	11 ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי
12 Ich will verraten, wie es um deine Gerechtigkeit und um dein Tun bestellt ist: Sie werden dir nichts mehr nützen.	12 אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך
13 Wenn du um Hilfe schreist, dann sollen doch deine vielen Götzen dich retten; aber sie alle trägt der Wind davon, ein Hauch bläst sie weg. Doch wer mir vertraut, wird das Land zum Erbe bekommen und meinen heiligen Berg besitzen.	13 בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי
14 Bahnt eine Straße, ebnet den Weg, entfernt die Hindernisse auf dem Weg meines Volkes!	14 ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי
15 Denn so spricht der Hohe und Erhabene, der ewig Thronende, dessen Name «Der Heilige» ist: Als Heiliger wohne ich in der Höhe, aber ich bin auch bei den Zerschlagenen und Bedrückten, um den Geist der Bedrückten wieder aufleben zu lassen und das Herz der Zerschlagenen neu zu beleben.	15 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים
16 Denn ich klage nicht für immer an, noch will ich für immer zürnen. Sonst müsste ihr Geist vor mir vergehen und ihr Atem, den ich erschuf.	16 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי
17 Kurze Zeit zürnte ich wegen der Sünde (des Volkes), ich schlug es und verbarg mich voll Zorn. Treulos ging es seine eigenen Wege.	17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו
18 Ich sah, welchen Weg es ging. Aber ich will es heilen und führen und wiederum trösten,	18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו
19 seinen Trauernden schaffe ich Lob auf den Lippen. Friede, Friede den Fernen und den Nahen, spricht der Herr, ich werde sie heilen.	19 בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו
20 Aber die Ruchlosen sind wie das aufgewühlte Meer, das nie zur Ruhe kommen kann und dessen Wasser Schmutz aufwühlt und Schlamm.	20 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט
21 Die Ruchlosen finden keinen Frieden, spricht mein Gott.	21 אין שלום אמר אלהי לרשעים