| 1 ܘܡܢ ܒܬܪܟܢ ܐܝܬ ܗܘܬ ܚܬܐ ܠܐܒܫܠܘܡ ܒܪ ܕܘܝܕ ܘܫܡܗ̇ ܬܡܪ ܘܪܚܡܗ̇ ܚܡܢܘܢ ܒܪ ܕܘܝܕ | 1 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד |
| 2 ܘܐܬܬܥܝܩܬ ܠܚܡܢܘܢ ܥܠ ܐ̈ܦܝ ܬܡܪ ܚܬܗ ܕܒܬܘܠܬܐ ܗܝ ܘܠܐ ܡܫܟܚ ܗܘܐ ܚܡܢܘܢ ܕܢܐܡܪ ܠܗ̇ ܡܕܡ | 2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה |
| 3 ܘܠܚܡܢܘܢ ܐܝܬ ܗܘܐ ܪܚܡܐ ܘܫܡܗ ܝܘܢܕܒ ܒܪ ܫܡܐ ܐܚܘܗܝ ܕܕܘܝܕ ܘܝܘܢܕܒ ܓܒܪܐ ܗܘܐ ܚܟܝܡܐ ܕܛܒ | 3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד |
| 4 ܐܡܪ ܠܗ ܠܚܡܢܘܢ ܒܪ ܡܠܟܐ ܡܢܘ ܕܗܟܢܐ ܐܙܠ ܐܢܬ ܡܢ ܨܦܪ ܠܨܦܪ ܠܐ ܐܡܪ ܐܢܬ ܠܝ ܐܡܪ ܠܗ ܚܡܢܘܢ ܠܬܡܪ ܚܬܗ ܕܐܒܫܠܘܡ ܐܚܝ ܪܚܡ ܐܢܐ | 4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב |
| 5 ܐܡܪ ܠܗ ܝܘܢܕܒ ܕܡܟ ܥܠ ܥܪܣܟ ܘܐܬܟܪܗ ܘܡܐ ܕܐܬܐ ܐܒܘܟ ܠܡܚܙܝܟ ܐܡܪ ܠܗ ܬܐܬܐ ܬܡܪ ܚܬܝ ܬܘܟܠܢܝ ܠܚܡܐ ܘܬܥܒܕ ܠܝ ܠܒ̈ܘܬܐ ܕܐܚܙܐ ܘܐܠܥܣ ܡܢ ܐ̈ܝܕܝܗ̇ | 5 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה |
| 6 ܘܕܡܟ ܚܡܢܘܢ ܘܐܬܟܪܗ ܘܐܬܐ ܡܠܟܐ ܠܡܚܙܝܗ ܐܡܪ ܠܗ ܚܡܢܘܢ ܠܡܠܟܐ ܬܐܬܐ ܠܘܬܝ ܬܡܪ ܚܬܝ ܘܬܥܒܕ ܠܥܢ̈ܝ ܬܪ̈ܝܢ ܠܒ̈ܘܬܐ ܘܐܠܥܣ ܡܢ ܐ̈ܝܕܝܗ̇ | 6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה |
| 7 ܘܫܠܚ ܕܘܝܕ ܠܬܡܪ ܘܐܡܪ ܠܗ̇ ܙܠܝ ܠܘܬ ܚܡܢܘܢ ܐܚܘܟܝ ܘܥܒܕܝ ܠܗ ܡܐܟܘܠܬܐ | 7 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה |
| 8 ܘܐܙܠܬ ܬܡܪ ܠܒܝܬ ܚܡܢܘܢ ܐܚܘܗ̇ ܘܗܘ ܕܡܟ ܗܘܐ ܘܢܣܒܬ ܠܝܫܐ ܠܫܬ ܘܥܒܕܬ ܠܒ̈ܘܬܐ | 8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות |
| 9 ܘܢܣܒܬ ܠܒ̈ܘܬܐ ܘܣܡܬ ܩܕܡܘܗܝ ܘܠܐ ܨܒܐ ܠܡܐܟܠ ܐܡܪ ܚܡܢܘܢ ܢܦܩܘܢ ܐܢܫܐ ܟܠܗܘܢ ܡܢ ܠܘܬܝ ܘܢܦܩܘ ܟܠܗܘܢ ܐܢܫܐ ܡܢ ܠܘܬܗ | 9 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו |
| 10 ܐܡܪ ܠܗ̇ ܚܡܢܘܢ ܠܬܡܪ ܐܥܠܝ ܠܝ ܡܐܟܘܠܬܐ ܠܩܝܛܘܢܐ ܘܐܠܥܣ ܡܢ ܐ̈ܝܕܝܟܝ ܘܢܣܒܬ ܬܡܪ ܠܒ̈ܘܬܐ ܕܥܒܕܬ ܘܐܥܠܬ ܠܚܡܢܘܢ ܐܚܘܗ̇ ܠܩܝܛܘܢܐ | 10 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה |
| 11 ܘܩܪܒܬ ܠܗ ܠܡܠܥܣ ܘܐܚܕܗ̇ ܘܐܡܪ ܠܗ̇ ܬܝ ܕܡܟ ܥܡܝ ܚܬܝ | 11 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי |
| 12 ܐܡܪܐ ܠܗ ܠܐ ܐܚܝ ܠܐ ܬܨܥܪܢܝ ܠܐ ܘ̇ܠܐ ܕܢܬܥܒܕ ܗܟܢܐ ܒܐܝܣܪܝܠ | 12 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת |
| 13 ܐܢܐ ܠܐܝܟܐ ܐܘܒܠ ܚܣܕܝ ܘܐܢܬ ܕܝܢ ܡܬܚܫܒ ܐܢܬ ܒܐܝܣܪܝܠ ܐܝܟ ܚܕ ܡܢ ܫ̈ܛܝܐ ܗܫܐ ܐܡܪ ܠܡܠܟܐ ܘܠܐ ܟܠܐ ܠܝ ܡܢܟ | 13 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך |
| 14 ܘܠܐ ܨܒܐ ܠܡܫܡܥܗ̇ ܘܐܚܕܗ̇ ܘܚܣܢܗ̇ ܘܕܡܟ ܥܡܗ̇ ܘܨܥܪܗ̇ | 14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה |
| 15 ܘܣܢܗ̇ ܚܡܢܘܢ ܣܢܐܬܐ ܪܒܬܐ ܘܣܓܝܬ ܣܢܐܬܐ ܕܣܢܗ̇ ܝܬܝܪ ܡܢ ܪܚܡܬܐ ܕܪܚܡܗ̇ ܐܡܪ ܠܗ̇ ܚܡܢܘܢ ܩܘܡܝ ܙܠܝ | 15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי |
| 16 ܐܡܪܐ ܠܗ ܡܟܝܠ ܕܥܒܕܬ ܒܝ ܒܝܫܬܐ ܗܕܐ ܪܒܬܐ ܡܫܕܪ ܐܢܬ ܠܝ ܘܠܐ ܨܒܐ ܠܡܫܡܥܗ̇ | 16 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה |
| 17 ܘܩܪܐ ܠܛܠܝܐ ܡܫܡܫܢܗ ܘܐܡܪ ܠܗ ܐܦܩܝܗ̇ ܠܗܕܐ ܡܢ ܠܘܬܝ ܠܒܪ ܘܐܚܘܕ ܬܪܥܐ ܒܐ̈ܦܝܗ̇ | 17 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה |
| 18 . | 18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה |
| 19 ܘܢܣܒܬ ܬܡܪ ܩܛܡܐ ܘܐܪܡܝܬ ܒܪܝܫܗ̇ ܘܟܘܬܝܢܐ ܡܚܛܒܬܐ ܕܠܒܝܫܐ ܗܘܬ ܣܕܩܬ ܘܣܡܬ ܐ̈ܝܕܝܗ̇ ܥܠ ܪܝܫܗ̇ ܘܡܝܠܠܐ ܘܐܙܠܐ | 19 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה |
| 20 ܐܡܪ ܠܗ̇ ܐܒܫܠܘܡ ܐܚܘܗ̇ ܚܡܢܘܢ ܐܚܘܟܝ ܕܡܟ ܠܘܬܟܝ ܗܫܐ ܚܬܝ ܫܬܘܩܝ ܠܟܝ ܐܚܘܟܝ ܗܘ ܠܐ ܬܐܬܐ ܥܠ ܒܠܟܝ ܗܕܐ ܥܒܝܕܬܐ ܘܝܬܒܬ ܬܡܪ ܘܬܡܝܗܐ ܗܘܬ ܒܝܬ ܐܒܫܠܘܡ ܐܚܘܗ̇ | 20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה |
| 21 ܘܕܘܝܕ ܡܠܟܐ ܫܡܥ ܒܟܠܗܝܢ ܡ̈ܠܐ ܗܠܝܢ ܘܐܬܐܒܫ ܠܗ ܛܒ | 21 והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד |
| 22 ܘܠܐ ܐܡܪ ܐܒܫܠܘܡ ܠܚܡܢܘܢ ܠܐ ܛܒܬܐ ܘܠܐ ܒܝܫܬܐ ܡܛܠ ܕܣܢܝܗܝ ܐܒܫܠܘܡ ܠܚܡܢܘܢ ܥܠ ܕܨܥܪ ܠܬܡܪ ܚܬܗ | 22 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו |
| 23 ܘܠܥܕܢ ܒܥܕܢ ܗܘܘ ܓܙܘ̈ܙܐ ܠܐܒܫܠܘܡ ܒܒܥܠ ܚܨܘܪ ܕܥܡ ܐܦܪܝܡ ܘܙܡܢ ܐܒܫܠܘܡ ܠܟܠܗܘܢ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ | 23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך |
| 24 ܘܐܬܐ ܐܒܫܠܘܡ ܠܘܬ ܡܠܟܐ ܘܐܡܪ ܠܗ ܓܙܘ̈ܙܐ ܐܝܬ ܠܥܒܕܟ ܢܐܙܠ ܡܠܟܐ ܘܥܒ̈ܕܘܗܝ ܥܡ ܥܒܕܟ | 24 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך |
| 25 ܐܡܪ ܠܗ ܠܐ ܒܪܝ ܠܐ ܢܐܙܠ ܟܠܢ ܕܠܐ ܢܐܩܪ ܥܠܝܟ ܘܐܠܨܗ ܘܠܐ ܨܒܐ ܕܢܐܙܠ ܥܡܗ ܘܒܪܟܗ | 25 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו |
| 26 ܐܡܪ ܠܗ ܐܒܫܠܘܡ ܘܡܐ ܕܠܐ ܢܐܙܠ ܥܡܝ ܚܡܢܘܢ ܐܚܝ ܐܡܪ ܠܗ ܡܠܟܐ ܠܡܢܐ ܐܙܠ ܥܡܟ | 26 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך |
| 27 ܘܐܠܨܗ ܐܒܫܠܘܡ ܘܫܕܪ ܥܡܗ ܠܚܡܢܘܢ ܘܠܟܠܗܘܢ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ | 27 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך |
| 28 ܘܦܩܕ ܐܒܫܠܘܡ ܠܥܒ̈ܕܘܗܝ ܘܐܡܪ ܠܗܘܢ ܡܐ ܕܫܦܪ ܠܒܗ ܕܚܡܢܘܢ ܒܚܡܪܐ ܘܐܡܪܬ ܠܟܘܢ ܡܚܐܘܗܝ ܠܚܡܢܘܢ ܘܩܘܛܠܘܗܝ ܠܐ ܬܕܚܠܘܢ ܐܢܐ ܗܘ ܦܩܕܬܟܘܢ ܐܬܚܝܠܘ ܘܗܘܘ ܓܒܪ̈ܐ | 28 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל |
| 29 ܘܥܒܕܘ ܥܒ̈ܕܘܗܝ ܕܐܒܫܠܘܡ ܐܝܟ ܕܦܩܕ ܐܢܘܢ ܐܒܫܠܘܡ ܘܩܡܘ ܟܠܗܘܢ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ ܘܪܟܒܘ ܓܒܪ ܥܠ ܟܘܕܢܝܗ ܘܥܪܩܘ | 29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו |
| 30 ܘܥܕ ܗܢܘܢ ܒܐܘܪܚܐ ܡܛܐ ܛܒܐ ܠܕܘܝܕ ܕܩܛܠ ܐܢܘܢ ܐܒܫܠܘܡ ܠܟܠܗܘܢ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ ܘܠܐ ܫܒܩ ܡܢܗܘܢ ܐܢܫ | 30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד |
| 31 ܘܩܡ ܡܠܟܐ ܘܣܕܩ ܠܒ̈ܘܫܘܗܝ ܘܕܡܟ ܥܠ ܐܪܥܐ ܘܟܠܗܘܢ ܥܒ̈ܕܘܗܝ ܩܝܡܝܢ ܟܕ ܡܣܕܩܝܢ ܠܒܘܫ̈ܝܗܘܢ | 31 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים |
| 32 ܘܥܢܐ ܝܘܢܕܒ ܒܪ ܫܡܐ ܐܚܘܗܝ ܕܕܘܝܕ ܘܐܡܪ ܠܗ ܠܐ ܢܣܒܪ ܡܪܝ ܡܠܟܐ ܕܟܠܗܘܢ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ ܡܝܬܘ ܡܛܠ ܕܚܡܢܘܢ ܗܘ ܒܠܚܘܕܘܗܝ ܡܝܬ ܣܝܡܐ ܗܘܬ ܓܝܪ ܒܪܥܝܢܗ ܕܐܒܫܠܘܡ ܡܢ ܝܘܡܐ ܕܨܥܪ ܠܬܡܪ ܚܬܗ | 32 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו |
| 33 ܘܐܦ ܗܫܐ ܠܐ ܢܣܒܪ ܡܪܝ ܡܠܟܐ ܕܟܠܗܘܢ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ ܡܝܬܘ ܡܛܠ ܕܚܡܢܘܢ ܗܘ ܒܠܚܘܕܘܗܝ ܡܝܬ | 33 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת |
| 34 ܘܥܪܩ ܠܗ ܐܒܫܠܘܡ ܘܐܪܝܡ ܕܘܩܐ ܥܝܢ̈ܘܗܝ ܘܚܙܐ ܐܢܫܐ ܣ̈ܓܝܐܐ ܕܐܬܝܢ ܒܐܘܪܚܐ ܡܢ ܓܒܐ ܕܛܘܪܐ | 34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר |
| 35 ܐܡܪ ܠܗ ܝܘܢܕܒ ܠܡܠܟܐ ܗܐ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ ܐܬܘ ܐܝܟܢܐ ܕܐܡܪ ܥܒܕܟ ܗܟܢܐ ܗܘܐ | 35 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה |
| 36 ܘܟܕ ܫܠܡ ܠܡܡܠܠܘ ܐܬܘ ܒܢ̈ܝ ܡܠܟܐ ܘܐܪܝܡܘ ܩܠܗܘܢ ܘܒܟܘ ܘܐܦ ܡܠܟܐ ܘܟܠܗܘܢ ܥܒ̈ܕܘܗܝ ܒܟܘ ܒܟܬܐ ܪܒܬܐ | 36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד |
| 37 ܘܐܒܫܠܘܡ ܥܪܩ ܘܐܙܠ ܠܘܬ ܬܘܠܡܝ ܒܪ ܥܡܝܗܘܕ ܡܠܟܐ ܕܓܫܘܪ ܘܝܬܒ ܕܘܝܕ ܒܐܒܠܐ ܥܠ ܒܪܗ ܝܘܡ̈ܬܐ ܣ̈ܓܝܐܐ | 37 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים |
| 38 ܘܐܒܫܠܘܡ ܥܪܩ ܘܐܙܠ ܠܓܫܘܪ ܘܗܘܐ ܬܡܢ ܬܠܬ ܫ̈ܢܝܢ | 38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים |
| 39 ܘܐܗܡܝ ܡܠܟܐ ܕܘܝܕ ܠܡܦܩ ܒܬܪ ܐܒܫܠܘܡ ܡܛܠ ܕܐܬܒܝܐ ܥܠ ܚܡܢܘܢ ܕܡܝܬ | 39 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת |
