Ad Thessalonicenses II 2

Nova Vulgata	תנ"ך - מקרא על פי המסורה
¹ Rogamus autem vos, fratres, circa adventum Domini nostri Iesu Christi et nostram congregationem in ipsum,	¹ וְהִנְנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם אֶחָי עַל־אֹדוֹת בִּיאַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו
² ut non cito moveamini a sensu neque terreamini, neque per spiritum neque per verbum neque per epistulam tamquam per nos, quasi instet dies Domini.	² אֲשֶׁר לֹא־תִטָּרֵף דַּעְתְּכֶם פִּתְאֹם וַאֲשֶׁר לֹא תִבָּהֵלוּ לֹא בְרוּחַ וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְאִגֶּרֶת כְּמוֹ־שְׁלוּחָה מֵאִתָּנוּ כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם הַמָּשִׁיחַ
³ Ne quis vos seducat ullo modo; quoniam, nisi venerit discessio primum, et revelatus fuerit homo iniquitatis, filius perditionis,	³ אַל־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּשׁוּם אוֹפָן כִּי לֹא־יָבֹא בְּטֶרֶם יִהְיֶה בָרִאשׁוֹנָה הַמֶּרֶד וְנִגְלָה אִישׁ הַחַטָּאָה בֶּן־הָאֲבַדּוֹן
⁴ qui adversatur et extollitur supra omne, quod dicitur Deus aut quod colitur, ita ut in templo Dei sedeat, ostendens se quia sit Deus.	⁴ הַמִּתְקוֹמֵם וְהַמִּתְרוֹמֵם עַל־כָּל־הַנִּקְרָא אֵל אוֹ עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ עַד־כִּי גַם־יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים כֵּאלֹהִים וּמַרְאֶה אֶת־עַצְמוֹ כִּי אֱלֹהִים הוּא
⁵ Non retinetis quod, cum adhuc essem apud vos, haec dicebam vobis?	⁵ הֲלֹא תִזְכְּרוּ כִּי־בְעוֹד הֱיוֹתִי אִתְּכֶם דִּבַּרְתִּי אֵלֶּה אֲלֵיכֶם
⁶ Et nunc quid detineat scitis, ut ipse reveletur in suo tempore.	⁶ וְעַתָּה יְדַעְתֶּם מַה־שֶּׁיִּמְנָעֵהוּ מִלְּהִגָּלוֹת בְּעִתּוֹ
⁷ Nam mysterium iam operatur iniquitatis; tantum qui tenet nunc, donec de medio fiat.	⁷ כִּי סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר הֵחֵל לִפְעֹל רַק שֶׁיּוּסַר מִתָּוֶךְ הַמֹּנֵעַ עַד־כֹּה
⁸ Et tunc revelabitur ille iniquus, quem Dominus Iesus interficiet spiritu oris sui et destruet illustratione adventus sui,	⁸ וְאָז יִגָּלֶה הָרָשָׁע אֲשֶׁר יְמִיתֶנּוּ הָאָדוֹן בְּרוּחַ שְׂפָתָיו וְיַשְׁבִּיתֶנּוּ בְּהוֹפָעַת בִּיאָתוֹ
⁹ eum, cuius est adventus secundum operationem Satanae in omni virtute et signis et prodigiis mendacibus	⁹ אֵת אֲשֶׁר יָבוֹא כְּחֶזְקַת הַשָּׂטָן בְּרָב־כֹּחַ וּבְאֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שָׁקֶר
¹⁰ et in omni seductione iniquitatis his, qui pereunt, eo quod caritatem veritatis non receperunt, ut salvi fierent.	¹⁰ וּבְכָל־מִרְמַת אָוֶן בָּאֹבְדִים תַּחַת אֲשֶׁר לֹא קִבְּלוּ אֶת־אַהֲבַת הָאֱמֶת לְהִוָּשֵׁעַ
¹¹ Et ideo mittit illis Deus operationem erroris, ut credant mendacio,	¹¹ וּבַעֲבוּר זֹאת יְשַׁלַּח לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדּוּחֵי שָׁוְא לְהַאֲמִין בַּשָּׁקֶר
¹² ut iudicentur omnes, qui non crediderunt veritati, sed consenserunt iniquitati.	¹² לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל־אֲשֶׁר לֹא־הֶאֱמִינוּ בָאֱמֶת כִּי אִם־רָצוּ בָּעַוְלָה
¹³ Nos autem debemus gratias agere Deo semper pro vobis, fratres, dilecti a Domino, quod elegerit vos Deus primitias in salutem, in sanctificatione Spiritus et fide veritatis;	¹³ אֲבָל אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים בְּכָל־עֵת בַּעֲבוּרְכֶם אַחַי חֲבִיבֵי הָאָדוֹן אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים בָּחַר בָּכֶם מֵרֵאשִׁית לִישׁוּעָה בְּקִדּוּשׁ הָרוּחַ וּבֶאֱמוּנַת הָאֱמֶת
¹⁴ ad quod et vocavit vos per evangelium nostrum in acquisitionem gloriae Domini nostri Iesu Christi.	¹⁴ לָזֹאת קָרָא אֶתְכֶם בִּבְשׂוֹרָתֵנוּ לְנַחֲלַת כְּבוֹד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
¹⁵ Itaque, fratres, state et tenete traditiones, quas didicistis sive per sermonem sive per epistulam nostram.	¹⁵ לָכֵן אַחַי עִמְדוּ וְהַחֲזִיקוּ בַקַּבָּלוֹת אֲשֶׁר לֻמַּדְתֶּם אִם בִּדְבָרֵנוּ אִם בְּאִגַּרְתֵּנוּ
¹⁶ Ipse autem Dominus noster Iesus Christus et Deus Pater noster, qui dilexit nos et dedit consolationem aeternam et spem bonam in gratia,	¹⁶ וְהוּא אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהֵינוּ אָבִינוּ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ וַיִּתֵּן־לָנוּ בְחַסְדּוֹ נֶחָמַת עוֹלָם וְתִקְוָה טוֹבָה
¹⁷ consoletur corda vestra et confirmet in omni opere et sermone bono.	¹⁷ הוּא יְנַחֵם אֶת־לְבַבְכֶם וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם בְּכָל־דָּבָר וּמַעֲשֶׂה טוֹב