Prima lettera ai Corinzi 5

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Omnino auditur inter vos for nicatio, et talis fornicatio qualis necinter gentes, ita ut uxorem patris aliquis habeat.	1 שְׁמוּעָה נִשְׁמַעַת בָּאָרֶץ כִּי־נִמְצְאָה זְנוּת בֵּינֵיכֶם וְאַף־זְנוּת אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם לֹא־סֻפַּר כָּמוֹהָ כִּי־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו
2 Et vos inflati estis et nonmagis luctum habuistis, ut tollatur de medio vestrum, qui hoc opus fecit?	2 וְאַתֶּם עוֹד גְּבֹהֵי רוּחַ תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם לְהִתְאַבֵּל לְמַעַן יוּסַר מִקִּרְבְּכֶם עֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה
3 Egoquidem absens corpore, praesens autem spiritu, iam iudicavi ut praesens eum, quisic operatus est,	3 הֵן אָנֹכִי הָרָחוֹק מִכֶּם בְּגוּפִי וְקָרוֹב בְּרוּחִי כְּבָר דַּנְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֶצְלְכֶם עַל־הָאִישׁ אֲשֶׁר־עָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה
4 in nomine Domini nostri Iesu, congregatis vobis et meospiritu cum virtute Domini nostri Iesu,	4 בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד וְרוּחִי אִתְּכֶם עִם־גְּבוּרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
5 tradere huiusmodi Satanae in interitumcarnis, ut spiritus salvus sit in die Domini.	5 לִמְסֹר אֶת־הָאִישׁ הַהוּא לְשָׂטָן לְאָבְדַן הַבָּשָׂר לְמַעַן יִוָּשַׁע הָרוּחַ בְּיוֹם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ
6 Non bona gloriatio vestra. Nescitis quia modicum fermentum totam massamcorrumpit?	6 לֹא־טוֹב הִתְהַלֶּלְכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי מְעַט שְׂאֹר מְחַמֵּץ אֶת־כָּל־הָעִסָּה
7 Expurgate vetus fermentum, ut sitis nova consparsio, sicut estisazymi. Etenim Pascha nostrum immolatus est Christus!	7 בַּעֲרוּ אֶת־הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה הֲלֹא לֶחֶם מַצּוֹת אַתֶּם כִּי גַם־לָנוּ פִסְחֵנוּ הַנִּזְבָּח בַּעֲדֵנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ
8 Itaque festa celebremus,non in fermento veteri neque in fermento malitiae et nequitiae, sed in azymissinceritatis et veritatis.	8 עַל־כֵּן נָחֹגָּה־נָּא הֶחָג לֹא־בִשְׂאֹר יָשָׁן וְלֹא־בִשְׂאֹר הָרֹעַ וְהָרֶשַׁע כִּי אִם־בְּמַצּוֹת הַיּשֶׁר וְהָאֱמֶת
9 Scripsi vobis in epistula: Ne commisceamini fornicariis.	9 כָּתַבְתִּי לָכֶם בָּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא תִתְעָרְבוּ עִם־הַזֹּנִים
10 Non utiquefornicariis huius mundi aut avaris aut rapacibus aut idolis servientibus,alioquin debueratis de hoc mundo exisse!	10 וְאֵין־דַּעְתִּי בָזֹאת עַל־הַזֹּנִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ עַל־בֹּצְעֵי בֶצַע וְגַזְלָנִים וְעֹבְדֵי אֱלִילִים כִּי אָז יִהְיֶה לָכֶם לָצֵאת מִן־הָעוֹלָם
11 Nunc autem scripsi vobis noncommisceri, si is, qui frater nominatur, est fornicator aut avarus aut idolisserviens aut maledicus aut ebriosus aut rapax; cum eiusmodi nec cibum sumere.	11 אַךְ־זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם לְבִלְתִּי הִתְעָרֵב עִם־אִישׁ אֲשֶׁר־אָח יִקָּרֵא וְהוּא זֹנֶה אוֹ־בֹצֵעַ בֶּצַע אוֹ־עֹבֵד אֱלִילִים אוֹ מְגַדֵּף אוֹ סֹבֵא אוֹ גַזְלָן עִם־הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה גַּם לֹא תֹאכֵלוּ
12 Quid enim mihi de his, qui foris sunt, iudicare? Nonne de his, qui intus sunt,vos iudicatis?	12 כִּי מַה־לִּי לִשְׁפֹּט אֶת־אֲשֶׁר בַּחוּץ הֲלֹא תִשְׁפְּטוּ אֵת אֲשֶׁר בַּבָּיִת
13 Nam eos, qui foris sunt, Deus iudicabit. Auferte malum exvobis ipsis!	13 וַאֲשֶׁר בַּחוּץ הָאֱלֹהִים יִשְׁפְּטֵם וְאַתֶּם תְּבַעֲרוּ אֶת־הָרָע מִקִּרְבְּכֶם