| 1 Ecce venit dies Domino, et dividentur spolia tua in me dio tui, | 1 הִנֵּה יֹום־בָּא לַיהוָה וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ |
| 2 etcongregabo omnes gentes ad Ierusalem in proelium, et capietur civitas, etvastabuntur domus, et mulieres violabuntur; et egredietur media pars civitatisin captivitatem, et reliquum populi non auferetur ex urbe. | 2 וְאָסַפְתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם ׀ אֶל־יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים [תִּשָּׁגַלְנָה כ] (תִּשָּׁכַבְנָה ק) וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגֹּולָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן־הָעִיר |
| 3 Et egredieturDominus et proeliabitur contra gentes illas, sicut proeliatus est in diecertaminis. | 3 וְיָצָא יְהוָה וְנִלְחַם בַּגֹּויִם הָהֵם כְּיֹום הִלָּחֲמֹו בְּיֹום קְרָב |
| 4 Et stabunt pedes eius in die illa super montem Olivarum, qui estcontra Ierusalem ad orientem; et scindetur mons Olivarum ex media parte sui adorientem et ad occidentem, praerupto grandi valde, et separabitur medium montisad aquilonem et medium eius ad meridiem. | 4 וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיֹּום־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיֹו מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדֹולָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפֹונָה וְחֶצְיֹו־נֶגְבָּה |
5 Et fugietis ad vallem montium eorum,quoniam vallis montium pertinget usque ad Iasol; et fugietis, sicut fugistis afacie terraemotus in diebus Oziae regis Iudae, et veniet Dominus Deus meus,omnesque sancti cum eo.
| 5 וְנַסְתֶּם גֵּיא־הָרַי כִּי־יַגִּיעַ גֵּי־הָרִים אֶל־אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל־קְדֹשִׁים עִמָּךְ |
| 6 Erit: in die illa non erit lux sed frigus et gelu; | 6 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יִהְיֶה אֹור יְקָרֹות [יִקְפְּאוּן כ] (וְקִפָּאֹון׃ ק) |
| 7 et erit dies una, quaenota est Domino, non dies neque nox; et in tempore vesperi erit lux. | 7 וְהָיָה יֹום־אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה לֹא־יֹום וְלֹא־לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת־עֶרֶב יִהְיֶה־אֹור |
| 8 Et erit:in die illa exibunt aquae vivae de Ierusalem, medium earum ad mare orientale, etmedium earum ad mare occidentale: in aestate et in hieme erunt. | 8 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹונִי וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרֹון בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה |
| 9 Et eritDominus rex super omnem terram: in die illa erit Dominus unus, et erit nomeneius unum. | 9 וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמֹו אֶחָד |
| 10 Et revertetur omnis terra in desertum, a Gabaa usque ad Remmon ad austrumIerusalem, quae exaltabitur et habitabitur in loco suo, a porta Beniamin usquead locum portae Prioris, et usque ad portam Angulorum, et a turre Hananeel usquead Torcularia regis. | 10 יִסֹּוב כָּל־הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמֹּון נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד־מְקֹום שַׁעַר הָרִאשֹׁון עַד־שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ |
| 11 Et habitabunt in ea, et anathema non erit amplius; sedhabitabitur Ierusalem secura. | 11 וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה־עֹוד וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח |
| 12 Et haec erit plaga, qua percutiet Dominus omnes gentes, quae pugnaveruntadversus Ierusalem: tabescet caro uniuscuiusque stantis super pedes suos, etoculi eius contabescent in foraminibus suis, et lingua eius contabescet in oresuo. | 12 וְזֹאת ׀ תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלִָם הָמֵק ׀ בְּשָׂרֹו וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשֹׁונֹו תִּמַּק בְּפִיהֶם |
| 13 In die illa erit tumultus Domini magnus in eis, et apprehendet vir manumproximi sui, et elevabitur manus eius super manum proximi sui. | 13 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת־יְהוָה רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדֹו עַל־יַד רֵעֵהוּ |
| 14 Sed et Iudaspugnabit in Ierusalem, et congregabuntur divitiae omnium gentium in circuitu,aurum et argentum et vestes multae nimis. | 14 וְגַם־יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל־הַגֹּויִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד |
| 15 Et sic erit ruina equi, muli,cameli et asini et omnium iumentorum, quae fuerint in castris illis, sicut ruinahaec. | 15 וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמֹור וְכָל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנֹות הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת |
| 16 Et omnes, qui reliqui fuerint de universis gentibus, quae venerunt contraIerusalem, ascendent ab anno in annum, ut adorent Regem, Dominum exercituum, etcelebrent festivitatem Tabernaculorum. | 16 וְהָיָה כָּל־הַנֹּותָר מִכָּל־הַגֹּויִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות וְלָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכֹּות |
| 17 Et erit: qui non ascenderit defamiliis terrae ad Ierusalem, ut adoret Regem, Dominum exercituum, non eritsuper eos imber. | 17 וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא־יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחֹות הָאָרֶץ אֶל־יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם |
| 18 Quod et si familia Aegypti non ascenderit et non venerit,super eos erit plaga, qua percutit Dominus gentes, quae non ascenderint adcelebrandam festivitatem Tabernaculorum. | 18 וְאִם־מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא־תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכֹּות |
| 19 Haec erit poena Aegypti, et haecpoena omnium gentium, quae non ascenderint ad celebrandam festivitatemTabernaculorum. | 19 זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכֹּות |
| 20 In die illa erit super tintinnabula equorum; “SanctumDomino”; et erunt lebetes in domo Domini quasi phialae coram altari. | 20 בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה עַל־מְצִלֹּות הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהָיָה הַסִּירֹות בְּבֵית יְהוָה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ |
21 Eterit omnis lebes in Ierusalem et in Iuda sanctificatus Domino exercituum; etvenient omnes immolantes et sument ex eis et coquent in eis, et non eritmercator ultra in domo Domini exercituum in die illo ”.
| 21 וְהָיָה כָּל־סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאֹות וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא־יִהְיֶה כְנַעֲנִי עֹוד בְּבֵית־יְהוָה צְבָאֹות בַּיֹּום הַהוּא |
| 22 יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה תְּהִי־לְךָ לְבַדְּךָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יָדִין אֶת־נַפְשׁוֹ בַּדָּבָר אֲשֶׁר כָּשֵׁר בְּעֵינָיו |
| 23 וַאֲשֶׁר לוֹ סָפֵק בְּאָכְלוֹ נֶאְשָׁם כִּי לֹא עָשָׂה מֵאֱמוּנָה וְכָל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה מִבְּלִי אֱמוּנָה חֵטְא הוּא |
ITALIANO
ENGLISH
ESPANOL
FRANCAIS
LATINO
PORTUGUES
DEUTSCH
MAGYAR
Ελληνική
לשון עברית
عَرَبيْ