Juan 12

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Seis días antes de la Pascua, Jesús se fue a Betania, donde estaba Lázaro, a quien Jesús había resucitado de entre los muertos.	1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים
2 Le dieron allí una cena. Marta servía y Lázaro era uno de los que estaban con él a la mesa.	2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו
3 Entonces María, tomando una libra de perfume de nardo puro, muy caro, ungió los pies de Jesús y los secó con sus cabellos. Y la casa se llenó del olor del perfume.	3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת
4 Dice Judas Iscariote, uno de los discípulos, el que lo había de entregar:	4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו
5 «¿Por qué no se ha vendido este perfume por trescientos denarios y se ha dado a los pobres?»	5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים
6 Pero no decía esto porque le preocuparan los pobres, sino porque era ladrón, y como tenía la bolsa, se llevaba lo que echaban en ella.	6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו
7 Jesús dijo: «Déjala, que lo guarde para el día de mi sepultura.	7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת
8 Porque pobres siempre tendréis con vosotros; pero a mí no siempre tendréis».	8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם
9 Gran número de judíos supieron que Jesús estaba allí y fueron, no sólo por Jesús, sino también por ver a Lázaro, a quien había resucitado de entre los muertos.	9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים
10 Los sumos sacerdotes decidieron dar muerte también a Lázaro,	10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר
11 porque a causa de él muchos judíos se les iban y creían en Jesús.	11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע
12 Al día siguiente, al enterarse la numerosa muchedumbre que había llegado para la fiesta, de que Jesús se dirigía a Jerusalén,	12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים
13 tomaron ramas de palmera y salieron a su encuentro gritando: «¡ Hosanna! ¡Bendito el que viene en nombre del Señor, y el Rey de Israel!»	13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל
14 Jesús, habiendo encontrado un borriquillo, se montó en él, según está escrito:	14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב
15 No temas, hija de Sión; mira que viene tu Rey montado en un pollino de asna.	15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות
16 Esto no lo comprendieron sus discípulos de momento; pero cuando Jesús fue glorificado, cayeron en la cuenta de que esto estaba escrito sobre él, y que era lo que le habían hecho.	16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו
17 La gente que estaba con él cuando llamó a Lázaro de la tumba y le resucitó de entre los muertos, daba testimonio.	17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים
18 Por eso también salió la gente a su encuentro, porque habían oído que él había realizado aquella señal.	18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה
19 Entonces los fariseos se dijeron entre sí: «¿Veis cómo no adelantáis nada?, todo el mundo se ha ido tras él».	19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו
20 Había algunos griegos de los que subían a adorar en la fiesta.	20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים
21 Estos se dirigieron a Felipe, el de Betsaida de Galilea, y le rogaron: «Señor, queremos ver a Jesús».	21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו
22 Felipe fue a decírselo a Andrés; Andrés y Felipe fueron a decírselo a Jesús.	22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע
23 Jesús les respondió: «Ha llegado la hora de que sea glorificado el Hijo de hombre.	23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם
24 En verdad, en verdad os digo: si el grano de trigo no cae en tierra y muere, queda él solo; pero si muere, da mucho fruto.	24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה
25 El que ama su vida, la pierde; y el que odia su vida en este mundo, la guardará para una vida eterna.	25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח
26 Si alguno me sirve, que me siga, y donde yo esté, allí estará también mi servidor. Si alguno me sirve, el Padre le honrará.	26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי
27 Ahora mi alma está turbada. Y ¿que voy a decir? ¡Padre, líbrame de esta hora! Pero ¡si he llegado a esta hora para esto!	27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת
28 Padre, glorifica tu Nombre». Vino entonces una voz del cielo: «Le he glorificado y de nuevo le glorificaré».	28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר
29 La gente que estaba allí y lo oyó decía que había sido un trueno. Otros decían: «Le ha hablado un ángel».	29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו
30 Jesús respondió: «No ha venido esta voz por mí, sino por vosotros.	30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם
31 Ahora es el juicio de este mundo; ahora el Príncipe de este mundo será echado fuera.	31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה
32 Y yo cuando sea levando de la tierra, atraeré a todos hacia mí».	32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי
33 Decía esto para significar de qué muerte iba a morir.	33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות
34 La gente le respondió: «Nosotros sabemos por la Ley que el Cristo permanece para siempre. ¿Cómo dices tú que es preciso que el Hijo del hombre sea levantado? ¿Quién es ese Hijo del hombre?»	34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה
35 Jesús les dijo: «Todavía, por un poco de tiempo, está la luz entre vosotros. Caminad mientras tenéis la luz, para que no os sorprendan las tinieblas; el que camina en tinieblas, no sabe a dónde va.	35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך
36 Mientras tenéis la luz, creed en la luz, para que seáis hijos de luz». Dicho esto, se marchó Jesús y se ocultó de ellos.	36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם
37 Aunque había realizado tan grandes señales delante de ellos, no creían en él;	37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו
38 para que se cumpliera el oráculo pronunciado por el profeta Isaías: Señor, ¿quién dio crédito a nuestras palabras? Y el brazo del Señor, ¿a quién se le reveló?	38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה
39 No podían creer, porque también había dicho Isaías:	39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו
40 Ha cegado sus ojos, ha endurecido su corazón; para que no vean con los ojos, ni comprendan con su corazón, ni se conviertan, ni yo los sane.	40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם
41 Isaías dijo esto porque vio su gloria y habló de él.	41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו
42 Sin embargo, aun entre los magistrados, muchos creyeron en él; pero, por los fariseos, no lo confesaban, para no ser excluidos de la sinagoga,	42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו
43 porque prefirieron la gloria de los hombres a la gloria de Dios.	43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים
44 Jesús gritó y dijo: «El que cree en mí, no cree en mí, sino en aquel que me ha enviado;	44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי
45 y el que me ve a mí, ve a aquel que me ha enviado.	45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה
46 Yo, la luz, he venido al mundo para que todo el que crea en mí no siga en las tinieblas.	46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך
47 Si alguno oye mis palabras y no las guarda, yo no le juzgo, porque no he venido para juzgar al mundo, sino para salvar al mundo.	47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם
48 El que me rechaza y no recibe mis palabras, ya tiene quien le juzgue: la Palabra que yo he hablado, ésa le juzgará el último día;	48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון
49 porque yo no he hablado por mi cuenta, sino que el Padre que me ha enviado me ha mandado lo que tengo que decir y hablar,	49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר
50 y yo sé que su mandato es vida eterna. Por eso, lo que yo hablo lo hablo como el Padre me lo ha dicho a mí».	50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר