Juan 11

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Había un cierto enfermo, Lázaro, de Betania, pueblo de María y de su hermana Marta.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 María era la que ungió al Señor con perfumes y le secó los pies con sus cabellos; su hermano Lázaro era el enfermo.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Las hermanas enviaron a decir a Jesús: «Señor, aquel a quien tú quieres, está enfermo».	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 Al oírlo Jesús, dijo: «Esta enfermedad no es de muerte, es para la gloria de Dios, para que el Hijo de Dios sea glorificado por ella».	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Jesús amaba a Marta, a su hermana y a Lázaro.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Cuando se enteró de que estaba enfermo, permaneció dos días más en el lugar donde se encontraba.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Al cabo de ellos, dice a sus discípulos: «Volvamos de nuevo a Judea».	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 Le dicen los discípulos: «Rabbí, con que hace poco los judíos querían apedrearte, ¿y vuelves allí?»	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Jesús respondió: «¿No son doce las horas del día? Si uno anda de día, no tropieza, porque ve la luz de este mundo;	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 pero si uno anda de noche, tropieza, porque no está la luz en él».	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 Dijo esto y añadió: «Nuestro amigo Lázaro duerme; pero voy a despertarle».	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Le dijeron sus discípulos: «Señor, si duerme, se curará».	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Jesús lo había dicho de su muerte, pero ellos creyeron que hablaba del descanso del sueño.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Entonces Jesús les dijo abiertamente: «Lázaro ha muerto,	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 y me alegro por vosotros de no haber estado allí, para que creáis. Pero vayamos donde él».	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Entonces Tomás, llamado el Mellizo, dijo a los otros discípulos: «Vayamos también nosotros a morir con él».	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Cuando llegó Jesús, se encontró con que Lázaro llevaba ya cuatro días en el sepulcro.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Betania estaba cerca de Jerusalén como a unos quince estadios,	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 y muchos judíos habían venido a casa de Marta y María para consolarlas por su hermano.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Cuando Marta supo que había venido Jesús, le salió al encuentro, mientras María permanecía en casa.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 Dijo Marta a Jesús: «Señor, si hubieras estado aquí, no habría muerto mi hermano.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Pero aun ahora yo sé que cuanto pidas a Dios, Dios te lo concederá».	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Le dice Jesús: «Tu hermano resucitará».	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Le respondió Marta: «Ya sé que resucitará en la resurrección, el último día».	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Jesús le respondió: «Yo soy la resurrección El que cree en mí, aunque muera, vivirá;	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 y todo el que vive y cree en mí, no morirá jamás. ¿Crees esto?»	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Le dice ella: «Sí, Señor, yo creo que tú eres el Cristo, el Hijo de Dios, el que iba a venir al mundo».	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 Dicho esto, fue a llamar a su hermana María y le dijo al oído: «El Maestro está ahí y te llama».	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Ella, en cuanto lo oyó, se levantó rapidamente, y se fue donde él.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Jesús todavía no había llegado al pueblo; sino que seguía en el lugar donde Marta lo había encontrado.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Los judíos que estaban con María en casa consolándola, al ver que se levantaba rápidamente y salía, la siguieron pensando que iba al sepulcro para llorar allí.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Cuando María llegó donde estaba Jesús, al verle, cayó a sus pies y le dijo: «Señor, si hubieras estado aquí, mi hermano no habría muerto».	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Viéndola llorar Jesús y que también lloraban los judíos que la acompañaban, se conmovió interiormente, se turbó	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 y dijo: «¿Dónde lo habéis puesto?» Le responden: «Señor, ven y lo verás».	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 Jesús se echó a llorar.	35 ויבך ישוע
36 Los judíos entonces decían: «Mirad cómo le quería».	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Pero algunos de ellos dijeron: «Este, que abrió los ojos del ciego, ¿no podía haber hecho que éste no muriera?»	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Entonces Jesús se conmovió de nuevo en su interior y fue al sepulcro. Era una cueva, y tenía puesta encima una piedra.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Dice Jesús: «Quitad la piedra». Le responde Marta, la hermana del muerto: «Señor, ya huele; es el cuarto día».	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Le dice Jesús: «¿No te he dicho que, si crees, verás la gloria de Dios?»	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Quitaron, pues, la piedra. Entonces Jesús levantó los ojos a lo alto y dijo: «Padre, te doy gracias por haberme escuchado.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Ya sabía yo que tú siempre me escuchas; pero lo he dicho por estos que me rodean, para que crean que tú me has enviado».	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 Dicho esto, gritó con fuerte voz: «¡Lázaro, sal fuera!»	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 Y salió el muerto, atado de pies y manos con vendas y envuelto el rostro en un sudario. Jesús les dice: «Desatadlo y dejadle andar».	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Muchos de los judíos que habían venido a casa de María, viendo lo que había hecho, creyeron en él.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 Pero algunos de ellos fueron donde los fariseos y les contaron lo que había hecho Jesús.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 Entonces los sumos sacerdotes y los fariseos convocaron consejo y decían: «¿Qué hacemos? Porque este hombre realiza muchas señales.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Si le dejamos que siga así, todos creerán en él y vendrán los romanos y destruirán nuestro Lugar Santo y nuestra nación».	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Pero uno de ellos, Caifás, que era el Sumo Sacerdote de aquel año, les dijo: «Vosotros no sabéis nada,	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 ni caéis en la cuenta que os conviene que muera uno solo por el pueblo y no perezca toda la nación».	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Esto no lo dijo por su propia cuenta, sino que, como era Sumo Sacerdote aquel año, profetizó que Jesús iba a morir por la nación	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 - y no sólo por la nación, sino también para reunir en uno a los hijos de Dios que estaban dispersos.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Desde este día, decidieron darle muerte.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Por eso Jesús no andaba ya en público entre los judíos, sino que se retiró de allí a la región cercana al desierto, a una ciudada llamada Efraím, y allí residía con sus discípulos.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Estaba cerca la Pascua de los judíos, y muchos del país habían subido a Jerusalén, antes de la Pascua para purificarse.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Buscaban a Jesús y se decían unos a otros estando en el Templo: «¿Qué os parece? ¿Que no vendrá a la fiesta?»	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 Los sumos sacerdotes y los fariseos habían dado órdenes de que, si alguno sabía dónde estaba, lo notificara para detenerle.	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו