Mateo 25

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 «Entonces el Reino de los Cielos será semejante a diez vírgenes, que, con su lámpara en la mano, salieron al encuentro del novio.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 Cinco de ellas eran necias, y cinco prudentes.	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 Las necias, en efecto, al tomar sus lámparas, no se proveyeron de aceite;	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 las prudentes, en cambio, junto con sus lámparas tomaron aceite en las alcuzas.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 Como el novio tardara, se adormilaron todas y se durmieron.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 Mas a media noche se oyó un grito: “¡Ya está aquí el novio! ¡Salid a su encuentro!”	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Entonces todas aquellas vírgenes se levantaron y arreglaron sus lámparas.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 Y las necias dijeron a las prudentes: “Dadnos de vuestro aceite, que nuestras lámparas se apagan.”	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 Pero las prudentes replicaron: “No, no sea que no alcance para nosotras y para vosotras; es mejor que vayáis donde los vendedores y os lo compréis.”	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 Mientras iban a comprarlo, llegó el novio, y las que estaban preparadas entraron con él al banquete de boda, y se cerró la puerta.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 Más tarde llegaron las otras vírgenes diciendo: “¡Señor, señor, ábrenos!”	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 Pero él respondió: “En verdad os digo que no os conozco.”	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 Velad, pues, porque no sabéis ni el día ni la hora.	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 «Es también como un hombre que, al ausentarse, llamó a sus siervos y les encomendó su hacienda:	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 a uno dio cinco talentos, a otro dos y a otro uno, a cada cual según su capacidad; y se ausentó.	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 Enseguida, el que había recibido cinco talentos se puso a negociar con ellos y ganó otros cinco.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 Igualmente el que había recibido dos ganó otros dos.	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 En cambio el que había recibido uno se fue, cavó un hoyo en tierra y escondió el dinero de su señor.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 Al cabo de mucho tiempo, vuelve el señor de aquellos siervos y ajusta cuentas con ellos.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 Llegándose el que había recibido cinco talentos, presentó otros cinco, diciendo: “Señor, cinco talentos me entregaste; aquí tienes otros cinco que he ganado.”	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 Su señor le dijo: “¡Bien, siervo bueno y fiel!; en lo poco has sido fiel, al frente de lo mucho te pondré; entra en el gozo de tu señor.”	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 Llegándose también el de los dos talentos dijo: “Señor, dos talentos me entregaste; aquí tienes otros dos que he ganado.”	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 Su señor le dijo: “¡Bien, siervo bueno y fiel!; en lo poco has sido fiel, al frente de lo mucho te pondré; entra en el gozo de tu señor.”	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 Llegándose también el que había recibido un talento dijo: “Señor, sé que eres un hombre duro, que cosechas donde no sembraste y recoges donde no esparciste.	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 Por eso me dio miedo, y fui y escondí en tierra tu talento. Mira, aquí tienes lo que es tuyo.”	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 Mas su señor le respondió: “Siervo malo y perezoso, sabías que yo cosecho donde no sembré y recojo donde no esparcí;	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 debías, pues, haber entregado mi dinero a los banqueros, y así, al volver yo, habría cobrado lo mío con los intereses.	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 Quitadle, por tanto, su talento y dádselo al que tiene los diez talentos.	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 Porque a todo el que tiene, se le dará y le sobrará; pero al que no tiene, aun lo que tiene se le quitará.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 Y a ese siervo inútil, echadle a las tinieblas de fuera. Allí será el llanto y el rechinar de dientes.”	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 «Cuando el Hijo del hombre venga en su gloria acompañado de todos sus ángeles, entonces se sentará en su trono de gloria.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 Serán congregadas delante de él todas las naciones, y él separará a los unos de los otros, como el pastor separa las ovejas de los cabritos.	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 Pondrá las ovejas a su derecha, y los cabritos a su izquierda.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 Entonces dirá el Rey a los de su derecha: “Venid, benditos de mi Padre, recibid la herencia del Reino preparado para vosotros desde la creación del mundo.	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 Porque tuve hambre, y me disteis de comer; tuve sed, y me disteis de beber; era forastero, y me acogisteis;	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 estaba desnudo, y me vestisteis; enfermo, y me visitasteis; en la cárcel, y vinisteis a verme.”	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 Entonces los justos le responderán: “Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, y te dimos de comer; o sediento, y te dimos de beber?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 ¿Cuándo te vimos forastero, y te acogimos; o desnudo, y te vestimos?	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 ¿Cuándo te vimos enfermo o en la cárcel, y fuimos a verte?”	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 Y el Rey les dirá: “En verdad os digo que cuanto hicisteis a unos de estos hermanos míos más pequeños, a mí me lo hicisteis.”	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 Entonces dirá también a los de su izquierda: “Apartaos de mí, malditos, al fuego eterno preparado para el Diablo y sus ángeles.	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 Porque tuve hambre, y no me disteis de comer; tuve sed, y no me disteis de beber;	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 era forastero, y no me acogisteis; estaba desnudo, y no me vestisteis; enfermo y en la cárcel, y no me visitasteis.”	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 Entonces dirán también éstos: “Señor, ¿cuándo te vimos hambriento o sediento o forastero o desnudo o enfermo o en la cárcel, y no te asistimos?”	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Y él entonces les responderá: “En verdad os digo que cuanto dejasteis de hacer con uno de estos más pequeños, también conmigo dejasteis de hacerlo.”	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 E irán éstos a un castigo eterno, y los justos a una vida eterna».	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם