Prima lettera di Pietro 2

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Deponentes igitur omnem ma litiam et omnem dolum et simu lationes etinvidias et omnes detractiones,	1 וְעַתָּה הָסִירוּ מִכֶּם כָּל־רֶשַׁע וְכָל־מִרְמָה וַחֲנֻפָּה וְקִנְאָה וְכָל־לָשׁוֹן רָע
2 sicut modo geniti infantes, rationale sinedolo lac concupiscite, ut in eo crescatis in salutem,	2 וּכְעֹלֲלִים אֲשֶׁר מִקָּרוֹב נוֹלָדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַשִּׂכְלִי וְהַזָּךְ לְמַעַן תִּגְדְּלוּ־בוֹ אֶל־הַתְּשׁוּעָה
3 si gustastis quoniamdulcis Dominus.	3 אִם־אָמְנָם טְעַמְתֶּם כִּי־טוֹב הָאָדוֹן
4 Ad quem accedentes, lapidem vivum, ab hominibus quidemreprobatum, coram Deo autem electum, pretiosum,	4 אֲשֶׁר נִגַּשְׁתֶּם אֵלָיו אֶל־אֶבֶן חַיָּה אֲשֶׁר מָאֲסוּ־בָהּ בְּנֵי־הָאָדָם וְהִיא נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים
5 et ipsi tamquam lapides viviaedificamini domus spiritalis in sacerdotium sanctum offerre spiritales hostiasacceptabiles Deo per Iesum Christum.	5 וְנִבְנֵיתֶם גַּם־אַתֶּם כַּאֲבָנִים חַיּוֹת לְבַיִת רוּחָנִי לִכְהֻנַּת קֹדֶשׁ לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי־רוּחַ לְרָצוֹן לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
6 Propter quod continet Scriptura: “ Ecce pono in Sion lapidem angularem, electum, pretiosum; et, qui credit in eo, non confundetur ”.	6 וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה אֶבֶן בֹּחַן וִיקָרָה וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ
7 Vobis igitur honor credentibus; non credentibus autem “ Lapis, quem reprobaverunt aedificantes, hic factus est in caput anguli ”	7 לָכֵן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הַיְקָר אֲבָל לַסּוֹרְרִים הָאֶבֶן אֲשֶׁר מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשֹׁל
8 et “ lapis offensionis et petra scandali ”; qui offendunt verbo noncredentes, in quod et positi sunt.	8 וְהֵם נִכְשְׁלוּ יַעַן לֹא שָׁמְעוּ לַדָּבָר וְלָזֹאת גַּם־נוֹעָדוּ
9 Vos autem genus electum, regale sacerdotium, gens sancta, populus inacquisitionem, ut virtutes annuntietis eius, qui de tenebris vos vocavit inadmirabile lumen suum:	9 וְאַתֶּם הִנְּכֶם זֶרַע נִבְחָר מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְעַם סְגֻלָּה לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחשֶׁךְ אֶל־אוֹרוֹ הַנִּפְלָא
10 qui aliquando non populus, nunc autem populus Dei; quinon consecuti misericordiam, nunc autem misericordiam consecuti.	10 אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא־עָם הֱיִיתֶם וְעַתָּה עַם אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לְפָנִים לֹא רֻחָמוּ וְעַתָּה מְרֻחָמִים
11 Carissimi, obsecro tamquam advenas et peregrinos abstinere vos a carnalibusdesideriis, quae militant adversus animam;	11 אֲהוּבִים אַזְהִירְכֶם כְּגֵרִים וְתוֹשָׁבִים הִנָּזְרוּ מִתַּאֲוֺת הַבָּשָׂר הַמִּתְגָּרוֹת בַּנָּפֶשׁ
12 conversationem vestram intergentes habentes bonam, ut in eo, quod detrectant de vobis tamquam demalefactoribus, ex bonis operibus considerantes glorificent Deum in dievisitationis.	12 וְהֵיטִיבוּ דַרְכְּכֶם בַּגּוֹיִם לְמַעַן יַבִּיטוּ אֶל־מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְהָיָה תַּחַת אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶתְכֶם כְּפֹעֲלֵי אָוֶן יְכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה
13 Subiecti estote omni humanae creaturae propter Dominum: sive regi quasipraecellenti	13 וְהִכָּנְעוּ לְכָל־פְּקֻדַּת אָדָם בִּגְלַל הָאָדוֹן אִם־לַמֶּלֶךְ כָּרָאוּי לָרֹאשׁ
14 sive ducibus tamquam ab eo missis ad vindictam malefactorum,laudem vero bonorum;	14 אִם־לַמּשְׁלִים כָּרָאוּי לַשְּׁלוּחִים מֵאִתּוֹ לְנִקְמַת פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלִתְהִלַּת עֹשֵׂי טוֹב
15 quia sic est voluntas Dei, ut benefacientes obmutescerefaciatis imprudentium hominum ignorantiam,	15 כִּי כֵן הוּא חֵפֶץ אֱלֹהִים אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹתְכֶם הַטּוֹב תִּסְכְּרוּ אֶת־פִּי אִוֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין־בָּם דָּעַת
16 quasi liberi, et non quasi velamenhabentes malitiae libertatem, sed sicut servi Dei.	16 כַּחָפְשִׁים וְלֹא־כְאִלּוּ הָיְתָה לָכֶם הַחֵרוּת לְמִכְסֵה הָרָעָה כִּי אִם־כְּעַבְדֵי אֱלֹהִים
17 Omnes honorate, fraternitatem diligite, Deum timete, regem honorificate.	17 נַהֲגוּ כָבוֹד בְּכָל־אִישׁ אֶהֱבוּ אֵת הָאַחִים יְראוּ אֶת־אֱלֹהִים כַּבְּדוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ
18 Servi, subditi estote in omni timore dominis, non tantum bonis et modestissed etiam pravis.	18 הָעֲבָדִים הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדֹנֵיכֶם בְּכָל־יִרְאָה לֹא לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהָעֲנָוִים לְבַד כִּי אִם־גַּם־לִפְנֵי הָעִקְּשִׁים
19 Haec est enim gratia, si propter conscientiam Dei sustinetquis tristitias, patiens iniuste.	19 כִּי חֶסֶד הוּא לָאִישׁ אִם־יִשְׂבַּע מַמְּרֹרִים וִיעֻנֶּה חִנָּם לְמַעַן דַּעַת הָאֱלֹהִים
20 Quae enim gloria est, si peccantes etcolaphizati sustinetis? Sed si benefacientes et patientes sustinetis, haec estgratia apud Deum.	20 כִּי אִם־חָטֹא תֶחֶטְאוּ וּסְבַלְתֶּם מַכּוֹת אֶגְרוֹף מַה־תִּתְהַלָּלוּ אַךְ אִם־תְּעֻנּוּ וּסְבַלְתֶּם בַּעֲשׂוֹתְכֶם הַטּוֹב חֶסֶד הוּא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים
21 In hoc enim vocati estis, quia et Christus passus est pro vobis, vobis relinquens exemplum, ut sequamini vestigia eius:	21 כִּי לָזֹאת נִקְרֵאתֶם כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ עֻנָּה בַעֲבוּרְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָיו
22 qui peccatum non fecit, nec inventus est dolus in ore ipsius;	22 אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו
23 qui cum malediceretur, non remaledicebat; cum pateretur, non comminabatur, commendabat autem iuste iudicanti;	23 אֲשֶׁר שָׁמַע חֶרְפָּתוֹ וְלֹא הֵשִׁיב נַעֲנָה וְלֹא גָעַר כִּי אִם־מָסַר דִּינוֹ לַשֹּׁפֵט צֶדֶק וְאֶת־חַטֹּאתֵנוּ הוּא נָשָׂא בִּגְוִיָּתוֹ עַל־הָעֵץ
24 qui peccata nostra ipse pertulit in corpore suo super lignum, ut peccatis mortui iustitiae viveremus; cuius livore sanati estis.	24 לְמַעַן נִחְיֶה לַצְּדָקָה מֵאַחַר שֶׁנִּפְטַרְנוּ מִן־הַחֲטָאִים
25 Eratis enim sicut oves errantes, sed conversi estis nunc ad pastorem et episcopum animarum vestrarum.	25 אֲשֶׁר בַּחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם כִּי הֱיִיתֶם כְּצֹאן אֹבְדוֹת וְעַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל־הָרֹעֶה פְּקִיד נַפְשֹׁתֵיכֶם