1 Io starò vegliante a far la mia sentinella, pianterò il piede sul forte per vedere quello, che a me dirassi, e quel, ch'io abbia a rispondere a chi mi riprende. | 1 עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצֹור וַאֲצַפֶּה לִרְאֹות מַה־יְדַבֶּר־בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל־תֹּוכַחְתִּי |
2 E il Signore mi rispose, e disse: Scrivi la visione, e stendila sopra le tavolette, affinchè chi la legge, la scorra agevolmente; | 2 וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר כְּתֹוב חָזֹון וּבָאֵר עַל־הַלֻּחֹות לְמַעַן יָרוּץ קֹורֵא בֹו |
3 Perocché la visione è di cosa ancor lontana; ma apparirà nel fine, e non sarà menzognera. Se differirà, tu aspettalo; perocché il venturo verrà, e non tarderà. | 3 כִּי עֹוד חָזֹון לַמֹּועֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם־יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה־לֹו כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר |
4 Ma chi è incredulo, non ha in se un'anima giusta. Il giusto poi nella fede sua viverà. | 4 הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא־יָשְׁרָה נַפְשֹׁו בֹּו וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתֹו יִחְיֶה |
5 Ma siccome il vino inganna chi lo beve, cosi sarà dell'uomo superbo, il quale resterà senza onore. Egli, che ha le voglie ampie come l'inferno, ed è insaziabile come la morte, e sotto di se riunir vorrebbe tutte le genti, e tutti insieme ammassare i popoli. | 5 וְאַף כִּי־הַיַּיִן בֹּוגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאֹול נַפְשֹׁו וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל־הַגֹּויִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל־הָעַמִּים |
6 Non canteranno forse tutti questi sopra di lui la loro parabola, e i loro proverbi, e non si dirà egli: Guai a chi accumula roba non sua: e fino a quando mette egli insieme in suo danno il denso fango? | 6 הֲלֹוא־אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידֹות לֹו וְיֹאמַר הֹוי הַמַּרְבֶּה לֹּא־לֹו עַד־מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט |
7 Non si leverà egli su repentinamente chi ti morderà; e non verrà fuori chi ti sbranerà, e tu sarai loro preda? | 7 הֲלֹוא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ וְהָיִיתָ לִמְשִׁסֹּות לָמֹו |
8 Perchè tu hai spogliate molte genti spoglieranno te tutti coloro, che saranno rimasi di quelle nazioni, a motivo del sangue degli uomini, e per le iniquità fatte contro la terra, contro la città, e tutti i suoi abitatori. | 8 כִּי אַתָּה שַׁלֹּותָ גֹּויִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ כָּל־יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס־אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃ פ |
9 Guai a chi raguna i frutti di un'avarizia perniciosa alla propria casa, affinchè sia più in alto il suo nido, credendo di salvarsi dagli artigli del male. | 9 הֹוי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתֹו לָשׂוּם בַּמָּרֹום קִנֹּו לְהִנָּצֵל מִכַּף־רָע |
10 Tu hai studiato il modo di disonorar la tua casa; hai straziati molti popoli, e l'anima tua peccò. | 10 יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ קְצֹות־עַמִּים רַבִּים וְחֹוטֵא נַפְשֶׁךָ |
11 Perocché i sassi alzeran le voci dalla muraglia, e il legname, che sta nelle giunture della fabbrica, replicherà: | 11 כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה׃ פ |
12 Guai a chi edifica una città a forza di sangue sparso, e la fonda sull'iniquità, | 12 הֹוי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכֹונֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה |
13 Queste cose non son elleno (predette) dal Signore degli eserciti? imperocché si affanneranno in vano i popoli, e le genti per un gran fuoco, e verran meno. | 13 הֲלֹוא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאֹות וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי־רִיק יִעָפוּ |
14 Perocché la terra sarà inondata, come l'alveo del mare è coperto dalle acque, affinchè sia conosciuta la gloria del Signore. | 14 כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת־כְּבֹוד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל־יָם׃ ס |
15 Guai a colui, che dà da bere al suo amico, mescendovi il suo fiele, e lo imbriaca per vederlo ignudo. | 15 הֹוי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל־מְעֹורֵיהֶם |
16 Invece di gloria, tu sarai ricolmo d'ignominia: bevi anche tu, e assopisciti: starà intorno a te il calice della destra del Signore; e un vomito obbrobrioso (verrà) sopra la tua gloria. | 16 שָׂבַעְתָּ קָלֹון מִכָּבֹוד שְׁתֵה גַם־אַתָּה וְהֵעָרֵל תִּסֹּוב עָלֶיךָ כֹּוס יְמִין יְהוָה וְקִיקָלֹון עַל־כְּבֹודֶךָ |
17 Conciossiachè le iniquità fatte sul Libano ti sommergeranno; e la distruzione fatta da queste fiere le atterrirà, per ragion del sangue degli uomini, e per l'iniquità contro la terra, e la città, e tutti i suoi abitatori. | 17 כִּי חֲמַס לְבָנֹון יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמֹות יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס־אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃ ס |
18 A che giova la statua fatta dal suo artefice collo scalpello, e la falsa figura di getto? Pur l'artefice pone speranza nel suo lavoro, e fa de' nuovi simolacri. | 18 מָה־הֹועִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלֹו יֹצְרֹו מַסֵּכָה וּמֹורֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרֹו עָלָיו לַעֲשֹׂות אֱלִילִים אִלְּמִים׃ ס |
19 Guai a colui, che dice al legno: Svegliati: e alla morta pietra: Alzati. Può ella forse insegnare a te? Ecco, che ella è coperta di oro, e d'argento; ma spirito alcuno nelle viscere di lei non è. | 19 הֹוי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יֹורֶה הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבֹּו |
20 Ma il Signore è nel suo tempio santo. Dinanzi a lui si taccia la terra. | 20 וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשֹׁו הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ׃ פ |
| 21 וַיְהִי בִּמְלֹאת לַיֶּלֶד שְׁמֹנָה יָמִים וַיִּמּוֹל וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא־לוֹ הַמַּלְאָךְ בְּטֶרֶם הֹרָה בַבָּטֶן |
| 22 וַיִּמְלְאוּ יְמֵי טָהֳרָהּ לְפִי תּוֹרַת משֶׁה וַיַּעֲלֻהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה |
| 23 כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָֹה כָּל־זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם יִקָּרֵא קֹדֶשׁ לַיהוָֹה |
| 24 וְלָתֵת קָרְבָּן כָּאָמוּר בְּתוֹרַת יְהוָֹה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה |
| 25 וְהִנֵּה אִישׁ הָיָה בִירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְהוּא אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד מְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה עָלָיו |
| 26 וְלוֹ נִגְלָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת עַד־רְאוֹתוֹ אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָֹה |
| 27 וַיָּבֹא בָרוּחַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ הוֹרָיו אֶת־הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ לַעֲשׂוֹת עָלָיו כְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה |
| 28 וַיִּקָּחֵהוּ עַל־זְרֹעוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר |
| 29 עַתָּה תִּפְטַר אֶת־עַבְדֶּךָ כִּדְבָרְךָ אֲדֹנָי בְּשָׁלוֹם |
| 30 כִּי־רָאוּ עֵינַי אֶת־יְשׁוּעָתֶךָ |
| 31 אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לִפְנֵי כָּל־הָעַמִּים |
| 32 אוֹר לְגַלּוֹת עֵינֵי הַגּוֹיִם וְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ |
| 33 וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ תְּמֵהִים עַל־הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו |
| 34 וַיְבָרֶךְ אוֹתָם שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר אֶל־מִרְיָם אִמּוֹ הִנֵּה־זֶה מוּסָּד לִנְפִילָה וְלִתְקוּמָה לְרַבִּים בִּיִשְׂרָאֵל וּלְאוֹת מְרִיבָה |
| 35 וְגַם־בְּנַפְשֵׁךְ תַּחְתֹּר חָרֶב לְמַעַן תִּגָּלֶינָה מַחְשְׁבוֹת לְבַב רַבִּים |
| 36 וַתְּהִי־שָׁם חַנָּה אִשָּׁה נְבִיאָה בַּת־פְּנוּאֵל מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר וְהִיא בָּאָה בַיָּמִים וְחָיְתָה עִם־בַּעְלָהּ שֶׁבַע שָׁנִים אַחֲרֵי בְתוּלֶיהָ |
| 37 וְהִיא אַלְמָנָה כְּאַרְבַּע וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְלֹא מָשָׁה מִן־הַמִּקְדָּשׁ וּבְצוֹם וּבְתַחֲנוּנִים עָבְדָה אֶת־הָאֱלֹהִים לַיְלָה וָיוֹם |
| 38 וַתָּקָם בַּשָּׁעָה הַהִיא וַתִּגַּשׁ לְהֹדוֹת לַיהוָֹה וַתְּדַבֵּר עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל־הַמְחַכִּים לַגְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלָיִם |
| 39 וַיְכַלּוּ אֶת־הַכֹּל כְּפִי־תוֹרַת יְהוָֹה וַיָּשׁוּבוּ הַגָּלִילָה אֶל־נְצֶרֶת עִירָם |
| 40 וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיִּמָּלֵא חָכְמָה וְחֶסֶד אֱלֹהִים עִמּוֹ |
| 41 וְעָלוּ הוֹרָיו יְרוּשָׁלַיִם שָׁנָה בְשָׁנָה לְחַג הַפָּסַח |
| 42 וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם כְּמִשְׁפַּט הֶחָג |
| 43 וַיְמַלְאוּ אֶת־הַיָּמִים וַיָּשׁוּבוּ וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ הַנַּעַר בִּירוּשָׁלַיִם וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ לֹא יָדָעוּ |
| 44 וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־עִם־חֶבֶל הָאֹרְחִים הוּא וַיֵּלְכוּ כְּדֶרֶךְ יוֹם וַיְבַקְשֻׁהוּ בֵּין הַקְּרוֹבִים וְהַמְיֻדָּעִים |
| 45 וְלֹא מְצָאֻהוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלַיִם לְבַקְשׁוֹ |
| 46 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּמְצָאֻהוּ בַּמִּקְדָשׁ ישֵׁב בְּתוֹךְ הַמּוֹרִים שֹׁמֵעַ אֲלֵיהֶם וְשֹׁאֵל אֹתָם |
| 47 וְכָל־הַשֹּׁמְעִים אֵלָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל־שִׂכְלוֹ וְעַל־תְּשׁוּבֹתָיו |
| 48 וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיֶּחֱרָדוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֹ בְּנִי מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ לָּנוּ הִנֵּה אָבִיךָ וְאָנֹכִי בְּעַצְּבַת־לֵב בִּקַּשְׁנוּךָ |
| 49 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה זֶּה בִּקַּשְׁתֶּם אֹתִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת בַּאֲשֶׁר לְאָבִי |
| 50 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם |
| 51 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיָּבֹא אֶל־נְצָרֶת וַיִּכָּנַע לָהֶם וְאִמּוֹ שָׁמְרָה בְלִבָּהּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה |
| 52 וְיֵשׁוּעַ הֹלֵךְ וְגָדֵל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים |