Cantico 2

BIBBIA MARTINI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Io fiore del campo, e giglio delle valli.	1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Come il giglio in mezzo alle spine, così la mia diletta tralle fanciulle.	2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Come il melo tralle piante salvatiche, così il mio diletto trai figli; all'ombra di lui, che è il mio desiderio, io mi assisi, e il suo frutto al mio palato fu dolce.	3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 M'introdusse nella conserva dei vini: contro di me pose in ordinanza la carità.	4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Sostenetemi co' fiori, stivatemi co 'pomi, perchè io languisco d'amore.	5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 La sinistra di lui sotto il mio capo, e la destra di lui mi abbraccerà.	6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Io vi scongiuro, o figliuole di Gerusalemme, pe' caprioli, e pe' cervi de'campi, che non rompiate il sonno della Diletta, e non la facciate svegliare sino a tanto, che ella il voglia.	7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 Voce del mio Diletto: ecco, ch'egli viene saltellando pei monti, travalicando i colli.	8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 Il mio Diletto è somigliante ad un capriolo, e ad un cerbiatto: eccolo che si sta dietro alla nostra parte riguardando per le finestre, e osservando per le gelosie.	9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 Ecco, che il mio Diletto mi parla. Sorgi, affrettati, o mia Diletta, colomba mia, speciosa mia, e vieni.	10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Perocché già l'inverno passò, i tempo piovoso andò via, e sparì.	11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 I fiori apparvero sulla nostra terra, il tempo di potare è venuto: la voce della tortorella si udì nella nostra campagna.	12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 Il fico ha messo fuora i frutti suoi primaticci: le vigne fiorite han dato il loro odore: sorgi, o mia Diletta, mia speciosa, e vieni.	13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 Colomba mia nelle fessure della pietra, nell'apertura della maceria: fammi vedere il tuo volto, la tua voce si faccia sentire alle mie orecchie; perocché dolce è la tua voce, e bello il tuo volto.	14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Pigliateci le piccole volpi, chedanno il guasto alle vigne; perocché la nostra vigna è già in fiore.	15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 A me il Diletto mio, e io a lui, il quale tra i gigli pascola. Fino a tanto che il giorno spunti, e le ombre declinino.	16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 Ritorna: sii tu simile, o mio Diletto, al capriolo, e al cerbiatto sui monti di Bether.	17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר