Vangelo secondo Giovanni 2

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Tre giorni dopo, ci fu uno sposalizio a Cana di Galilea e c'era la madre di Gesù.	1 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם
2 Fu invitato alle nozze anche Gesù con i suoi discepoli.	2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה
3 Nel frattempo, venuto a mancare il vino, la madre di Gesù gli disse: "Non hanno più vino".	3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם
4 E Gesù rispose: "Che ho da fare con te, o donna? Non è ancora giunta la mia ora".	4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה
5 La madre dice ai servi: "Fate quello che vi dirà".	5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו
6 Vi erano là sei giare di pietra per la purificazione dei Giudei, contenenti ciascuna due o tre barili.	6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד
7 E Gesù disse loro: "Riempite d'acqua le giare"; e le riempirono fino all'orlo.	7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה
8 Disse loro di nuovo: "Ora attingete e portatene al maestro di tavola". Ed essi gliene portarono.	8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו
9 E come ebbe assaggiato l'acqua diventata vino, il maestro di tavola, che non sapeva di dove venisse (ma lo sapevano i servi che avevano attinto l'acqua), chiamò lo sposo	9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן
10 e gli disse: "Tutti servono da principio il vino buono e, quando sono un po' brilli, quello meno buono; tu invece hai conservato fino ad ora il vino buono".	10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה
11 Così Gesù diede inizio ai suoi miracoli in Cana di Galilea, manifestò la sua gloria e i suoi discepoli credettero in lui.	11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו
12 Dopo questo fatto, discese a Cafàrnao insieme con sua madre, i fratelli e i suoi discepoli e si fermarono colà solo pochi giorni.	12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם
13 Si avvicinava intanto la Pasqua dei Giudei e Gesù salì a Gerusalemme.	13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים
14 Trovò nel tempio gente che vendeva buoi, pecore e colombe, e i cambiavalute seduti al banco.	14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם
15 Fatta allora una sferza di cordicelle, scacciò tutti fuori del tempio con le pecore e i buoi; gettò a terra il denaro dei cambiavalute e ne rovesciò i banchi,	15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם
16 e ai venditori di colombe disse: "Portate via queste cose e non fate della casa del Padre mio un luogo di mercato".	16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר
17 I discepoli si ricordarono che sta scritto: 'Lo zelo per la tua casa mi divora'.	17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני
18 Allora i Giudei presero la parola e gli dissero: "Quale segno ci mostri per fare queste cose?".	18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה
19 Rispose loro Gesù: "Distruggete questo tempio e in tre giorni lo farò risorgere".	19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו
20 Gli dissero allora i Giudei: "Questo tempio è stato costruito in quarantasei anni e tu in tre giorni lo farai risorgere?".	20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו
21 Ma egli parlava del tempio del suo corpo.	21 והוא דבר על היכל גויתו
22 Quando poi fu risuscitato dai morti, i suoi discepoli si ricordarono che aveva detto questo, e credettero alla Scrittura e alla parola detta da Gesù.	22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע
23 Mentre era a Gerusalemme per la Pasqua, durante la festa molti, vedendo i segni che faceva, credettero nel suo nome.	23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה
24 Gesù però non si confidava con loro, perché conosceva tutti	24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם
25 e non aveva bisogno che qualcuno gli desse testimonianza su un altro, egli infatti sapeva quello che c'è in ogni uomo.	25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם