Lucas 24

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 El primer día de la semana, muy de mañana, fueron al sepulcro llevando los aromas que habían preparado.	1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות
2 Pero encontraron que la piedra había sido retirada del sepulcro,	2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר
3 y entraron, pero no hallaron el cuerpo del Señor Jesús.	3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע
4 No sabían que pensar de esto, cuando se presentaron ante ellas dos hombres con vestidos resplandecientes.	4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים
5 Como ellas temiesen e inclinasen el rostro a tierra, les dijeron: «¿Por qué buscáis entre los muertos al que está vivo?	5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים
6 No está aquí, ha resucitado. Recordad cómo os habló cuando estaba todavía en Galilea, diciendo:	6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר
7 “Es necesario que el Hijo del hombre sea entregado en manos de los pecadores y sea crucificado, y al tercer día resucite. “»	7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום
8 Y ellas recordaron sus palabras.	8 ותזכרנה את דבריו
9 Regresando del sepulcro, anunciaron todas estas cosas a los Once y a todos los demás.	9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים
10 Las que decían estas cosas a los apóstoles eran María Magdalena, Juana y María la de Santiago y las demás que estaban con ellas.	10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה
11 Pero todas estas palabras les parecían como desatinos y no les creían.	11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן
12 Pedro se levantó y corrió al sepulcro. Se inclinó, pero sólo vio las vendas y se volvió a su casa, asombrado por lo sucedido.	12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה
13 Aquel mismo día iban dos de ellos a un pueblo llamado Emaús, que distaba sesenta estadios de Jerusalén,	13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס
14 y conversaban entre sí sobre todo lo que había pasado.	14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה
15 Y sucedió que, mientras ellos conversaban y discutían, el mismo Jesús se acercó y siguió con ellos;	15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם
16 pero sus ojos estaban retenidos para que no le conocieran.	16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו
17 El les dijo: «¿De qué discutís entre vosotros mientras vais andando?» Ellos se pararon con aire entristecido.	17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים
18 Uno de ellos llamado Cleofás le respondió: «¿Eres tú el único residente en Jerusalén que no sabe las cosas que estos días han pasado en ella?»	18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה
19 El les dijo: «¿Qué cosas?» Ellos le dijeron: «Lo de Jesús el Nazoreo, que fue un profeta poderoso en obras y palabras delante de Dios y de todo el pueblo;	19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם
20 cómo nuestros sumos sacerdotes y magistrados le condenaron a muerte y le crucificaron.	20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו
21 Nosotros esperábamos que sería él el que iba a librar a Israel; pero, con todas estas cosas, llevamos ya tres días desde que esto pasó.	21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה
22 El caso es que algunas mujeres de las nuestras nos han sobresaltado, porque fueron de madrugada al sepulcro,	22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר
23 y, al no hallar su cuerpo, vinieron diciendo que hasta habían visto una aparición de ángeles, que decían que él vivía.	23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי
24 Fueron también algunos de los nuestros al sepulcro y lo hallaron tal como las mujeres habían dicho, pero a él no le vieron».	24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו
25 El les dijo: «¡Oh insensatos y tardos de corazón para creer todo lo que dijeron los profetas!	25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים
26 ¿No era necesario que el Cristo padeciera eso y entrara así en su gloria?»	26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו
27 Y, empezando por Moisés y continuando por todos los profetas, les explicó lo que había sobre él en todas las Escrituras.	27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו
28 Al acercarse al pueblo a donde iban, él hizo ademán de seguir adelante.	28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו
29 Pero ellos le forzaron diciéndole: «Quédate con nosotros, porque atardece y el día ya ha declinado». Y entró a quedarse con ellos.	29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם
30 Y sucedió que, cuando se puso a la mesa con ellos, tomó el pan, pronunció la bendición, lo partió y se lo iba dando.	30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם
31 Entonces se les abrieron los ojos y le reconocieron, pero él desapareció de su lado.	31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם
32 Se dijeron uno a otro: «¿No estaba ardiendo nuestro corazón dentro de nosotros cuando nos hablaba en el camino y nos explicaba las Escrituras?»	32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים
33 Y, levantándose al momento, se volvieron a Jerusalén y encontraron reunidos a los Once y a los que estaban con ellos,	33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד
34 que decían: «¡Es verdad! ¡El Señor ha resucitado y se ha aparecido a Simón!»	34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון
35 Ellos, por su parte, contaron lo que había pasado en el camino y cómo le habían conocido en la fracción del pan.	35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם
36 Estaban hablando de estas cosas, cuando él se presentó en medio de ellos y les dijo: «La paz con vosotros».	36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם
37 Sobresaltados y asustados, creían ver un espíritu.	37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו
38 Pero él les dijo: «¿Por qué os turbáis, y por qué se suscitan dudas en vuestro corazón?	38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם
39 Mirad mis manos y mis pies; soy yo mismo. Palpadme y ved que un espíritu no tiene carne y huesos como véis que yo tengo».	39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי
40 Y, diciendo esto, los mostró las manos y los pies.	40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו
41 Como ellos no acabasen de creerlo a causa de la alegría y estuviesen asombrados, les dijo: «¿Tenéis aquí algo de comer?»	41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל
42 Ellos le ofrecieron parte de un pez asado.	42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש
43 Lo tomó y comió delante de ellos.	43 ויקח ויאכל לעיניהם
44 Después les dijo: «Estas son aquellas palabras mías que os hablé cuando todavía estaba con vosotros: “Es necesario que se cumpla todo lo que está escrito en la Ley de Moisés, en los Profetas y en los Salmos acerca de mí.”»	44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים
45 Y, entonces, abrió sus inteligencias para que comprendieran las Escrituras,	45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים
46 y les dijo: «Así está escrito que el Cristo padeciera y resucitara de entre los muertos al tercer día	46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי
47 y se predicara en su nombre la conversión para perdón de los pecados a todas las naciones, empezando desde Jerusalén.	47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים
48 Vosotros sois testigos de estas cosas.	48 ואתם עדים בזאת
49 «Mirad, y voy a enviar sobre vosotros la Promesa de mi Padre. Por vuestra parte permaneced en la ciudad hasta que seáis revestidos de poder desde lo alto».	49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום
50 Los sacó hasta cerca de Betania y, alzando sus manos, los bendijo.	50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם
51 Y sucedió que, mientras los bendecía, se separó de ellos y fue llevado al cielo.	51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה
52 Ellos, después de postrarse ante él, se volvieron a Jerusalén con gran gozo,	52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
53 y estaban siempre en el Templo bendiciendo a Dios.	53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן